RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2006
נסיכה אמיתית
"כמה יעלה לי התענוג", הוא שאל אותה וגיחך, קורץ אל החבר'ה מסביב.
"תלוי כמה זמן אתה צריך", היא ענתה והביטה בו בחיוך מתגרה, נימה של לעג קל בקולה, "מעל חמש דקות המחירון מוזל משמעותית".
הוא קלט את הרמז המעליב, ניפח חזה והודיע לה – למצהלות ההמון השתוי – שאיתו היא תבלה את הלילה כולו, אולי הוא יחזיק בה גם במשך היום למחרת, כדי לקנח בפינאלה מרשים.
היא נקבה במחיר הקבוע, אולי הוסיפה אי אילו דולרים כדי לרסן מעט את הטסטרון השופע שלו. אך לא זה היה הזמן לסגת, והוא שלף את הדולרים, מנופף בהם מעל לראשה, והוביל אותה אל החדר שבקומה השנייה.
הוא כבר יראה לה, לתאיילנדית המעצבנת, מאיפה משתין הדג. באותו הזמן היא תלמד מאיפה גם הוא, בעל-הבית, משתין.
הבטתי בהם בסלידה, והתרחקתי מהבר הסואן ומההמולה.
לא חציתי אוקיינוס או שניים כדי לשקוע שוב, כאן בסוף העולם, בגועל הנפש הלבנטיני. לו הייתי מעוניין בגסות רוח והתנשאות מינית, כשברקע מרשרשים דולרים, הייתי נשאר בארץ המכורה, לא הייתי מטריח את רגלי העייפות עד למזרח הרחוק. פניתי משם ולאחר מספר דקות גיליתי מקום חביב ומכובד למראה – מלון בעל קווים אלגנטיים וקלאסים, ושוער המצוייד בתלבושת מרהיבת עיין אחראי על דלת הכניסה, מסנן את הבאים בשעריו.
הפטרתי כלפיו שלום קצרצר והוא קד לי קלות, ממהר לפתוח לי את הדלת וקוטף בתודה את השטר שהחלקתי אליו.
עשיתי את צעדי לבר השקט, שם ניגנה חרישית תזמורת מקומית, מלווה זמרת בעלת קול צרוד וסקסי. הזמנתי לי כוסית יין, והתרווחתי לי בכסאי, סוקר בעניין את הסובבים.
רובם ככולם היו ממוצא אירופי, וניכר היה על לבושם שהמלון משרת את אלו שהירקרקים מצויים בכיסם. אפשר היה לטעות ולחשוב שלא בבנקוק הזולה והסואנת אנו נמצאים, אלא באחד ממלונות היוקרה שבבירות אירופה. פה ושם ליוו נערות מקומיות את התייר הבודד, אך ברור היה לכל שאלו בחורות איכותיות, לא מאלו שממלאות את הברים הזולים ומציעות את מרכולתן לראווה.
ואז צדו עיני את הבחורה – יפהפיה הלבושה במיטב האופנה, חצאיתה חושפת זוג רגליים חטובות, והמקטורן שנצמד לגופה מגלה חמוקיים מרהיבים ופיתולים מסוכנים. הבטתי בה בעניין, כשהיא יושבת לבדה, מן הסתם ממתינה לבן זוגה שיחזור ויצטרף אליה תוך זמן קצר. בתום מספר דקות כשנשארה בבדידותה המזהרת החלטתי לגשת אליה, לראות אם ישחק לי מזלי או שמא אצטרך לסגת בבושת-פנים.
שאלתי אותה בנימוס אם השולחן תפוס, ואם תתנגד לחלוק איתי את המקום. היא הביטה בי, ונדמה היה לי שחיוך קל הסתמן על פניה. לא, המקום לא תפוס, היא מיהרה להרגיע אותי, היא תשמח אם אגרום לה עונג ואצטרף לשולחנה.
אני, שמשימתי בחיים היא (לנסות) לגרום עונג ליפהפיות באשר הן, לא המתנתי לבקשה חוזרת, ובחן ובגמישות האופיינים לי (אם כי יש כאלו – לעולם לא אבין אותם – הקוראים לה דוביות מוקצנת) הסתערתי על הכסא הפנוי. היא הרשתה לי להזמין עבורה את כוסית היין הבאה, ותוך דקות ספורות שקענו בשיחה עירנית.
סיפרתי לה שאני מתייר כאן ומשלב תענוגות בעסקים, והיא שמחה לחלק איתי את קורות חייה. מתברר שהיא בת אחותו של המלך, וגדלה עם כפית זהב בפיה. היא התחנכה בבתי ספר מעולים בשוויץ ובאנגליה, ודוברת שש שפות, בנוסף לשפה המקומית. היא מנהלת חברה ממשלתית גדולה אך שוקלת לפרוש כדי לעמוד בראש האימפריה העיסקית שההורים השאירו לה – עסקי יבוא וייצוא של מתכות יקרות ומוצרי אלקטרוניקה. השבוע היא חזרה ממסע ממושך באירופה, ועוד מספר ימים היא יוצאת לאוסטרליה הרחוקה.
אכן, בחורה יפה ומהממת, בעלת רקע מרשים במיוחד.
התזמורת סיימה את הרפרטואר והזמרת הסקסית החוותה קידה עמוקה לקהל שהגיב במחיאות כפיים קצובות אם כי מאופקות. הצצה מהירה בשעון גילתה שהלילה כבר לא צעיר, אך קשה היה לי לסיים את הערב המופלא הזה ולהפרד מהיפהפיה המהממת שהעליתי בחכתי. היות והבר עמד להסגר הרהבתי עוז ושאלתי אותה אם תסכים להצטרף אלי לעוד סיבוב שתייה בחדרי, במלון האלגנטי בו אני שוהה, מרחק מספר רחובות מהמקום. היא הישירה אלי מבט נוזף, והודיעה לי בקול מקפיא שהיא נעלבת מההצעה.
מן הסתם טעיתי, היא מודיעה לי ביובש, לא עמדתי על טיבה. היא לא אחת מהנערות המקומיות שמתפרנסות ממתן שירותי אירוח. מהרתי להרגיע אותה ולאשר לה שלרגע קט לא חשבתי בכיוון. גם אני איני קוטל קנים, הרשיתי להחמיא לעצמי, אני עומד על טיבם של אנשים חיש קל, וברור לי לחלוטין שאני יושב ונהנה בחברת אישה צעירה, יפה ומצליחה המשתייכת למשפחת המלוכה. חיוך קל האיר את פניה היפות משהתברר לה שאכן כוונותי הן טהורות, איני טועה בה, איני מנסה לשדל אותה למין בתשלום. חלילה – הפעם נעלבתי אני – מעולם לא קניתי סקס, לשלם בעבור מין לא יעלה לעולם על דעתי.
עתה משנרגעו הרוחות היא הפשירה, והתרצתה להתלות אלי לעוד סיבוב שתייה. את הדרך אל מלוני עברנו חיש קל, היא נשענת על זרועי, ואני מרחף על ענן. הזמנתי שרות-חדרים וסלסלת פירות גדולה הגיעה מייד, כשבקבוק שמפניה גדול נעוץ במרכזה, טובל בדלי-קרח. השמפניה הצוננת חיממה את האווירה, והמוסיקה הרכה, יחד עם האור המעומעם, עשו את שלהם. מצאנו את עצמנו מתנשקים בלהט, מתחבקים בתשוקה. לפתע היא עצרה, שמה אצבע על פי, והשביעה אותי להודות ולהתוודות על כך שהפלתי אותה במלכודת מתוחכמת. לא ולא, הכחשתי בכל לב, רק האל הטוב הוא שזימן את שנינו יחד, ומן הסתם לא ללילה בודד, אלא לפרק חדש בחיים משותפים ומסעירים.
היא הביטה בי בעיניים נוצצות ובלא אומר ודברים החלה להסיר את בגדיה. אני, מחונך היטב, לא העזתי להפריע לה. המראה שהתגלה כעבור מספר שניות עצר את נשימתי, החיש את דופק הלב, וגרם לאי-אלו שינויים פיזיולוגים נוספים. היא עזרה לי לקלף את בגדי שלי ותוך זמן קצר החלה החגיגה. לבסוף, לאחר שעה ארוכה ומענגת במיטה נפלנו שדודים ונרדמנו זה בזרועות זו, חבוקים ולפותים.
היה זה לילה נדיר ביופיו – הרגשנו קרובים זה לזו, ידענו שנועדנו לחיות יחד, לאהוב לעד.
בבוקר, כשפקחתי עיין, היא כבר לא היתה בחדר. הרמתי בעצלתיים מהשטיח את ארנקי הריק, והכנסתי לתוכו את הכסף שטמנתי מבעוד מועד מתחת למזרון. לזכותה יאמר שהיא הסתפקה בשטר של 100 הדולר שהשארתי בארנק, ויתרה על רשיון הנהיגה שלי או כרטיסי האשראי.
שחר חדש הפציע על בנקוק, ואני נערכתי לביקור העיסקי לשמו הגעתי לעיר. אם אסיים מוקדם אצא שוב, בערב, לצוד לי נסיכה חדשה. כמו זו של ליל אמש – אחת שלא מבקשת כסף, חלילה וחס, אלא מרוויחה אותו ביושר.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
