לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לרקוד עם מלאכים


בגולת עיר המלאכים, במרחק אוקיינוס או שניים מהמזה"ת המהביל, קורים דברים. חלקם משונים, חלקם משעשעים, חלקם אפילו - למה להכחיש - אמיתיים (למחצה). הוליווד טרם קנתה את זכויות הסרט, אך זוהי רק שאלה של זמן, אולי כסף, לפני ששפילברג ירים לח"מ טלפון (או לא).


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2007

תרקוד


תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד
הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות

אביגדור נבוך, מיוזע וסמוק ממאמץ. אחרי הכל הוא כבר לא ילד, כמו שהוא נוהג להשיב כשנשאל בדבר גילו, מבלי להכנס לפרטים מיותרים ולא מחמיאים. המאמץ מזכיר לו את גילו המתקדם, וכל צעד שהוא מבצע, כל גרירת רגליים כמעט ומסגירה את סודו. שיעור הטנגו הזה גובה ממנו מחיר לא קטן, הוא מהרהר תוך שהוא מנסה לייצב את נשימתו ושיווי משקלו. אף פעם לא שיער שמחיר האהבה יכול להתבטא בצעדי מחול כושלים, בסיבוב פירואט שמעמת אותו במפגש כואב ומשפיל עם המראה הגדולה שצמודה לקיר.

ממרומי סוף שנות החמישים שלו הוא יודע שהוא בר מזל לא קטן. אחרי הכל כבר השלים עם העובדה שיסיים את הקדנציה לבד במיטה, עם ספר טוב, בקבוק יין וסרט טלוויזיה. האהבה היא מותרות, נהג לספר לכל מי שהיה בטווח שמיעה, מצרך לא חיוני ומיושן. מזלי הטוב שהתפטרתי מהצורך הנואש בבת זוג, ניסה לשכנע את הסובבים ובעיקר את עצמו. הרבה יותר טוב ביחידות, שינן לעצמו מזומנות, קל לספק את הציפיות שלי מעצמי, אני חף מתלונות ומהאשמות עצמיות.

והנה עכשיו, באמצע החיים, אולי יותר נכון לקראת הישורת האחרונה במרוץ אל חוט המטרה הסופי, הוא מוצא את עצמו מאוהב מעל לראש. לא ברור לו על מה ולמה זכה מן ההפקר, כיצד זה היא – היפהפיה הצעירה והמוכשרת – מוצאת בו עניין. הוא עט על ההזדמנות כמוצא שלל רב, מנסה בכל מחיר לקבע את הקשר השביר. הוא מגייס את כל נסיונו ומשתמש בכל טריק ותרגיל שעשויים לקבוע עובדות בשטח, לסחוף אותה באהבתו ולשבש את שיווי המשקל הפנימי שלה. רק זה חסר לו – שהיא תתפכח באמצע הרומן, תפקח עיניים ותמלט על נפשה.

תרקוד כל עוד אתה יכול
אני לא בנוי לשיעור מחול

הוא המטיר עליה מתנות ומחמאות, ערם זרי פרחים על מפתן ביתה. גרר אותה למסעדות משובחות וניסה להרשים אותה בחוגי החברים האינטלקטואלים שלו. אבל היא – מסחררת ביופיה המיוחד – בקשה ממנו להאיט את הקצב, להרגע. אני אוהבת אותך כמו שאתה – מעניין ומשעשע, נדיב ורגיש, אוהב ומקשיב. אל תנסה להרשים אותי בז'סטות מיותרות, היא הפצירה בו. והוא, נסער ומוטרד, הבטיח לה שזה הוא נטו, הוא אינו מייצר עבורה דמות פיקטיבית. מה שאת רואה, ממששת ומנשקת זה מה שיש, הוא ניסה להתבדח איתה, אך היא הרצינה פנים ותלתה בו עיניים ירוקות שגרמו לו אי-נוחות על נסיון הנפל שלו למכור לה דמות משופרת של מודל אביגדור הישן.

אם אתה באמת רוצה לשמח אותי, היא לחשה באוזנו באחת ההזדמנויות, בוא איתי לשיעורי הטנגו שאני לוקחת. בהחלט, הוא שמח לגלות נדיבות אמיתית, אקח ואחזיר אותך מהשיעורים. טפשון שלי, היא חשפה אליו שיניים צחורות בחיוך רחב, הייתי רוצה לרקוד איתך, בזרועותיך, איני זקוקה להסעות.

לרקוד, הוא חזר אחריה בתמהון - אנ'לא רקדן, את יודעת, אני וצעדי מחול זה לא בדיוק תאומים סיאמיים. היא הרכינה את ראשה והשקט שהשתרר שיתק אותו, העביר בו צמרמורת לא נעימה. רגע, הוא ניסה לפייס אותה, לא צריך להכנס לדיכאון – מה בדבר טיול לאירופה, אולי ניקח שיעורי ברידג' ביחד?

תרקוד, היא אמרה לי תרקוד
הברושים בשמיים אנחנו עוד פה
תרקוד מבלי להעצר
אנחנו מפה לא נוכל לצאת

זה כבר השיעור הששי שהם לוקחים יחד, והוא עדיין מרגיש כמו פיל בחנות חרסינה. הוא למד, בדרך הקשה, שכואב לה כשהוא בוחר להעביר את משקל גופו אל בהונות רגליה. הוא השכיל להבין שסחרור מהיר מידי מטיח אותה אל רצפת הפרקט, למפגש לא מענג.

הוא מחזיק בה בזרועותיו, מנסה לחקות את המורה שזה עתה לימדה את התרגיל האחרון, ומשוכנע שכלם – ללא יוצא מן הכלל – מביטים בו מאחורי הגב ושואגים מצחוק. הזיעה נוטפת ממצחו וזרועותיו, צחנה קלה מיתמרת מבתי שחיו. אך הוא מתמיד בשלו, הוא לא יוותר בקלות עליה, על ההזדמנות האחרונה שלו. הוא ממשיך להוביל אותה בצעדים מגושמים כשהיא מרחפת בקלילות צמודה אליו, מביטה בו בעיניים קורנות.

ראשה הצעיר על ראשי
לא תמצא כבר בעיר כאלה ברושים
תאהב כל עוד אתה מתאים
אגב, היא אמרה לי תאהב אותי

מה היא מוצאת בו, הוא מהרהר בפעם המי יודע כמה, מה גרם לה להתאהב בו, לרצות דווקא אותו. אמנם הוא נראה לא רע לגילו – הוא מנסה לגייס מעט ביטחון עצמי – מכניס את הבטן הרופסת, מייצב את עמידתו הגמלונית. אך אין טעם להכחיש, הוא נאלץ להודות ברוח נכאה, הוא לא נראה בדיוק גבר חלומותיה. מאידך קשה לו להרשים אותה במכונית מהירה או בית מפואר, במיוחד כשהיא עשירה ממנו בעליל. מה לעזאזל עושה לה את זה, הוא מתחבט בשאלה הזו ולא בפעם הראשונה – מה גורם לה לבחור בו כבן-זוג למרות 14 השנים שמפרידות ביניהם.

אני אוהבת אותך ואין שום צורך לפרק את התשובה לחלקיקים וסעיפי משנה, היא ענתה לו בהזדמנות, בעת שהתייסר לפניה בחוסר ביטחון. אני אוהבת אותך ומקבלת אותך כמו שאתה. אני רוצה אותך ומאושרת איתך, נקודה.

עד היום די מוזר
לא הבנתי דבר
זה גילה המוקדם או גילי המאוחר
עד היום בסביבות חמש ושלושים
צל נופל מצמרות הברושים
היא אומרת: עזוב, זו שקיעה שכזאת

אבי, הוא אומר לעצמו כשהוא מוליך אותה בצעדי רקוד מהוססים, אבי – תתאפס על עצמך, לפני שיהיה מאוחר. זו ההזדמנות האחרונה שלך, ואתה יודע את זה היטב. תרקוד כמו בן-אדם, אבי – תן את מלוא מאת האחוזים שלך, אם צריך תשקיע שעות נוספות. כי מכאן, אבי ידידי, מכאן אתה הולך ושוקע, זוהי תחילת הסוף. אתה יודע היטב שאם אתה מפספס את הצ'אנס הזה אתה לוזר אמיתי. אלוהים שלח לך את הכרטיס הזוכה בפייס, ורק אדיוט או שלומיאל מושלם לא ינצל את ההזדמנות, לא יגזור את הקופון של החיים שלו.

מותר לאבד את הראש
בגילה גם אני נגעתי בברוש
מוטב לרקוד חצי דקה
מוטב מאשר לאבד אותה

על רחבת הריקודים מתנועע לו זוג מוזר משהו – אישה יפה הרוקדת בחינניות ולצידה מהדס בדוביות איש לא צעיר, נואש משהו. היא אוהבת אותו, בלב ונפש, אך הוא מסרב להפנים את גודל מזלו. הוא יודע שעתידו טמון ברגליו הכושלות והוא שרוי בפאניקה לא קטנה. הוא מתמיד בנסיונותיו לחזור בהצלחה על התרגיל האחרון שלמדו בכיתה זה עתה, אך זכרונו – כמו גם רגליו – בוגדים בו.

עכשיו בין ברושים אחדים
זה אני שרוקד
די לבדי
נכתב על ידי , 4/2/2007 05:02  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבא של מאיה ב-24/11/2007 00:59



כינוי: 

מין: זכר

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבא של מאיה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבא של מאיה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)