אז.

הייתי בטכני.

כאילו חיל- האוויר.

כאילו בצפר?

עם רמה גבוהה. ומשמעת?.. או-הו המשמעת!!

אמרתי כבר שאני תלמידה מצטיינת?

אז כן, אני כזאת.

ולא, לא מהחננות.

זה יכול להשתלב ממש טוב, חברים ולימודים.

רק צריך לדעת לשלב את זה [=

אז כן.

הטכני. כאילו חיל- האוויר. כאילו בצפר.

היו יומיים של מבחנים:

ביום הראשון פסיכו-טכני שזה שאלות חשיבה וכאלה (על זמן).

וביום השני מבחנים של מטמתיקה ואנגלית.

הפסיכו-טכני היה קצת מלחיץ.. הקטע של ה-מהר. הזמן.

והאנגלית ומטמתיקה???

האנגלית סיימתי ראשונה.

טקסטים של כיתה ד' בערך!

כל החומר שהם נתנו??

כ-ל-ו-ם!

וגם מטמתיקה.

דה סיימ.

במילה אחת? קל.

בשניים? קל וכייף.

למה כיף?

החבר'ה.

כולם שם מ-מ-ש חמודים!!

אפילו הפרחות.

(כי תמיד יש את המחשבה המנחמת שאין סיכוי שהן עוברות =)

נחמד כשכולם מתביישים.

ומפחדים לחוש. (כולל אותי).

אז הכרתי מלאאא יצורים חמודים.

ומלאא אנשים נחמדים.

וילדה אחת מדהימה [=

יומיים אני מכירה אותה.

אבל על הרגע שראיתי אותה- ידעתי שנהייה חברות.

הרגשתי שאנחנו מתאימות.

אז..

בהצלחה לי?

(אוי, אבוי, עוד שבועיים תוצאות מבחנים)

יומטוב לכם (=

היה- היה ילדה תמימה.

ילדה חמודה.

ילדה בת 13 .

תלמידה מצטיינת.

בכיתה ח'.

ציונים של 90-100.

נכון, היא התחברה עם האנשים הלא נכונים.

נכון, היו לה חברות שמעשנות מכיתה ה'.

אבל היא לא כזאת!

היא ילדה חכמה, ילדה שלא נגררת.

לא לא לא.

היא הייתה ילדה חכמה, ילדה שלא נגררת.

עד שבאה הסיגריה, והרסה את העולם שהיא בנתה.

העולם התמים, המוגן, האופטימי, ההוגן.

היא התחילה לעשן.

למה?

היא עצמה לא יודעת.

היא רק יודעת, שבהתחלה זה עשה לה רע.

היא רצתה להקיא, היו לה סחרחורות.

אבל לילדה יש אופי חזק.

 היא התרגלה- יותר מדי.

ועכשיו? היא לא י-כ-ו-ל-ה בלי הסיגריה.

היא לא יכולה בלי המכשיר שלה, נגד האסטמה.

היא לא יכולה בלי המסטיקים, שיסתירו את הריח.

היא פשוט מחסלת את עצמה, לאט- לאט.

 עם כל שאיפה.

אנשים, אל תתחילו עם זה.

הפוזה נמשכת דקה- שתיים.

 ההתמכרות? הורסת את כל החיים.