תמונה אחת שווה אלף מילים

כן, אני מודה לקח לי הרבה זמן לקלוט

לקלוט כמה אתה אדם דפוק ושפל...

מוזר, דווקא האדם שהכי לא צפיתי האיר לי את המצב..

עדין קשה לי לקלוט איך הייתי מאוהבת בך, כן אשכרה מאוהבת..

נתת לי להאמין שהכל פורח ומדהים כשבעצם כבר יצאת איתה,

רק אחרי כמה זמן נזכרת לספר לי, החלטנו שנשאר רק ידידים,

אני יותר רציתי ויותר נלחמתי שנשאר בקשר כי הרגשתי

שהכימיה שקיימת בנינו, לא בטוח שנמצא אותה במקום אחר.

הרבה בנים עברתי מאז, חלק בניסיון להתגבר עליך, חלק פשוט היו חמודים.

אבל אתה תמיד היית שם.

היו תקופות שהיחסים הצטננו, אבל אז אבא שלי נכנס לבית חולים,

אתה היית לצידי וברגעים הכי קשים הרמת אותי מהרצפה, כנראה לא היית מודע כמה.

כשהוא נפטר, היית מהראשונים שבכיתי להם, ידעתי שאיתך אני יבכה..

כי באמת האמנתי שאנחנו חברים טובים, וכימיה כמו שלנו, לא מוצאים בכל מקום.

רצית לדעת מתי הלוויה, אמרתי לך אין צורך שתגיע רק שתהיה שם בשבילי.

ואז נעלמת..

כאילו בלעה אותך האדמה-אבל לאחרים ספרת מה עבר עלי, בלי לדבר איתי.

כעסתי עליך, אפילו טלפון לשאול לשלומי לא הרמת, לא האמנתי כמה חרא אתה יכול להיות.

וגם בזמן החודש, "כשחגגתי" את היום הולדת להגיד מזל טוב לא עשית.

ושוב איכשהו דברנו ושוב התנצלת ואמרת "איזה חרא של אדם אני",

ושוב הכל חזר להיות רגיל.

ואז בשיחה האחרונה הסברת סוף סוף את עצמך:

נשברת שדברתי איתך, כשספרתי לך שהוא נפטר.

אמרת שידעת שאם תגיע לשבעה, אתה והיא זהו זה הסוף..

כן זה התירוץ שלך..

אדם שתמיד היה לצידך 3 שנים ובגלל הפחד אתה לא היית שם.

באותו היום האגו הגיע לי לשמיים, אבל רק אז זה גם נפל.

אתה אדם שפל, עלוב ודפוק שהכרתי בחיים.

בחיים אבל בחיים לא הייתי צריכה בכלל להכיר כזה דבר.

כל הזמן רק פגעת בי, אבל ההתנצלויות שלך וזה שידענו שתמיד יהיה משהו.

אני שמחה שאתה לא בחיים שלי יותר.

אני רק מקווה שיפגעו בך פעם אחת כמו שאתה פגעת בי, ואני מקווה שאני זו שפגעתי בך!

ותזכור, כמו שתמיד היינו צוחקים: אני כמו עקרב(המזל שלי)- בשקט בשקט אני אפגע ויעקוץ את אלו שהעזו לפגוע בי!!!

להתראות!