אני פשוט מאבדת הכל...עד כמה שחשבתי ששבוע בלי יהיה טוב טעיתי.
הוא לא עזר והפגיעה שספגתי עדיין שם.
בגידה ממישהו שחשבתי שהוא אדם קרוב,ניצול,השפלה,התנשאות,שחצנות..
גיליתי שגם אנשים קרובים הרבה פעמים בתחת שלהם וזהו טבעו של אדם, הוא יבחר ללכת אחריו תשווקותיו ורצונותיו מאשר לעזור לחבריו.
כל אחד מנסה לשחק אותה בפוזה שהוא דופק..
אנשים שחשים עליונות מסויימת על פני האחר בגלל נתוניו האישיים.
חמדנות..אגואיזם..
לפעמים אני פשוט רוצה להפסיק להיות אנושית.עצם השהות שלי בגוף אנושי,תחת העור הזה גורמת לי לבחילה.
איך אתה מחייך לעצמך במראה בבוקר?
ואיך את יכולה להסתכל לי בפנים ולעוד אלפי אנשים אחרי מה שמעשית?
מנסה להסוות זאת על ידי גילום המשיח..טהורה ללא כל פאק אנושי נפוץ.שקר.
חתחכת אותי לשניים עם חיוך קר על הפנים.ואני דיממתי בשתיקה ללא כל זעקה של כאב.
ועכשיו תורי.
הנה המכתב שכל כך רצית.
אני צריכה לשכוח.
...אני צריכה סיגרייה.