עצמאית בשטח

השילוב של בטלה לאורך מספר סופ"שים + היעדרות של שבוע (אמסטרדם) + וירוס קטלני של 24 שעות (תחילת השבוע)  + חוק מרפי (כל הפרויקטים מתעוררים בבת אחת) גרמו לי להצמיד בימים האחרונים את ישבני לכיסא שולחן העבודה בנחישות שהפתיעה אפילו אותי. הסוד בהתמודדות יעילה עם עומס מטלות הוא למיין אותן לפי סדר עדיפות (שזה לא בעיה), ואז לטפל בהן בהתאם, ובזה אני קצת חלשה (מטפלת לפי "מה שהכי בא לי עכשיו"). מאתמול, למשל, הייתי אמורה לקבור את ראשי בטיוטה סופית של דו"ח שחייב להיות מוגש השבוע, אבל נכון לרגע זה השקעתי את כל הזמן בהכנת מצגת, שאמנם גם היא אמורה להיות מוכנה השבוע (או ליתר דיוק לפני שבועיים) אבל הדו"ח מסובך, בעייתי ודחוף בהרבה ממנה. מעבר לכך ניצלתי את השעות הרבות בהן הייתי על המחשב לפתיחת כרטיס באתר היכרויות, גם כדי שהנשוי יצא לי מהווריד וגם כדי להגיד ש"עשיתי משהו". בשונה מהכרטיסים הקודמים שהיו לי ואותם נטשתי די מהר, הפעם קיבלתי החלטה להיות סבלנית + שמתי תמונות (בעבר לא שמתי) + בחרתי את האופציה "נראית טוב מאוד" (בפעמים הקודמות סימנתי "בסדר"). הנשוי אמר שהתמונה מאוד יפה (צולמה עם פלאש ורואים בה מן צללית עם שיער ארוך שבמאמץ ניכר אפשר להבין שזו בחורה) ולמה כתבתי "טוב מאוד" כשאני "מעולה". הכרטיס פתוח כבר יותר משבוע, ואת עשרות הפניות שהצטברו אפשר למיין ל 3 קבוצות: "מבוגרים ממני ב 10 שנים ויותר, ללא תמונה, אזור המרכז", "בטווח הגילאים שלי, בלי תמונה/עם תמונה/שולחים תמונה במייל, אזור המרכז", "בני 21 עד 28, עם תמונה, מכל הארץ". את הקבוצה הרביעית ("נשואים שמחפשים כיף") העברתי לגריסה (ואם זו לא התקדמות אז אני לא יודעת התקדמות מהי), לא לפני שבדקתי את הפרטים שלהם אבל לא עניתי כי אני בעניין של להתקדם. חוץ מזה, אני גם בעניין של למיין, לסנן ולהפעיל את הראש (כאן היה אמור להיות לינק לדיון בתגובות, אלא שלא זוכרת איך עושים את זה) ולכן לא עניתי גם לאף אחד אחר שפנה. טוב, חוץ מלשני צעירים חמודים, עקשנים וטובי מראה, מכיוון שמה זה משנה, ממילא אין לי זמן להיפגש איתם (עבודה!!!!!!1).

התכתבות סמס עם החתולה שנמצאת בגלות הנאצית:

החתולה: ד"ש מהעץ שלך!

אני: אישה, איזה עץ?? (פרצוף תמה)

החתולה: זה שהשתנת לידו.

(הסבר: החתולה בהלם מזה שאני עושה פיפי בחופשיות בחיק הטבע. גם בברלין, גם באמסטרדם וגם בכל מקום אחר. לדעתי זו האופציה המועדפת ואני מיישמת אותה איפה שאני יכולה).

טוב, אני חוזרת לעבוד.

זה רק נדמה לי או שקהל הקוראים הוכה בהלם מהפוסט הקודם?