לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עצמאית בשטח

שולה (שם בדוי). גרה בתל אביב וכותבת בשביל עצמי. זו הדרך שלי להתמודד.

כינוי: 

בת: 58





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2005

איך עושה שור?


 

בשבת הייתה לי יומולדת. לפי התאריך העברי, לא הלועזי.

בילדותי היינו חוגגים על פי התאריך העברי, וזאת בגלל שאמא שלי היא פריקית של כל מה שקשור בעברית וגם מפני שאני נולדתי בה' באייר. אבל כבר שנים שאני מקובעת על התאריך הלועזי, והיום, כשרוב החברים שלי בכלל לא מכירים את אמא שלי, או ליתר דיוק – כלל לא מודעים לעובדה שיש לי אמא, אז אף אחד בכלל לא יודע שנולדתי בה' באייר.

אף אחד חוץ מאמא.

אז בשבת היא התקשרה, כמו שהיא עושה תמיד, גם בשנים האחרונות. גם מאז שאמרתי לה שאני לא רוצה להיות איתה בקשר, שאנחנו העונש האחת של השניה ואני עייפה מזה. שאני רוצה מנוחה.

ואני עניתי לשיחה. למרות שראיתי את השם על הצג.

וגם עניתי על כל השאלות שלה (ואפילו בקצת יותר מ"כן" ו"לא", שהן התשובות הקבועות שלי) ולא התעצבנתי בכלל. ואחרי שהשיחה הסתיימה גם לא בכיתי, כפי שהיה קורה לי בעבר.

 

ולמה?

אחרי שהקאתי פה בכל הזדמנות את שורשי הסכסוך והשלכותיו, העיסוק בנושא נראה לי פתאום קטנוני וחסר חשיבות, ובעיקר שימש אותי כתירוץ להצדיק את עובדת היותי כ"כ לא חברותית, מתבודדת, מתבדלת, לא מסוגלת לתפקד כחלק מקבוצה – לטוב ובעיקר לרע. 

ההורים שלי הם נתון, עובדה מוגמרת בחיי. הם הרו אותי, ילדו וגידלו, ואח"כ גם ריפדו את ההווה והעתיד שלי ע"י מימון חלק ניכר מהלימודים הגבוהים שלי ומהדירה. אז החיבור בנינו לא יצא מוצלח, אז הם עשו הרבה טעויות איתי, אז חשתי מקופחת ולא פספסתי שום הזדמנות להכניס להם בחזרה לאורך שנים של אדישות והתעלמות עיקבית – שזו המומחיות שלי.

די, מספיק.

המלחמה הזו מיצתה את עצמה, מיותרת מבחינתי.

זמן לסלוח, להרפות, להירגע.

 

 

תודה לטליק ולאכילס, אשר ביודעין ושלא ביודעין דחפו אותי במעלה ההר, תמכו בי בזמנים קשים, עסקו בניטרול מוקשים, הדליקו לי פנס באפילת מבוך ארוך ומפותל, ובעת משבר – ביקשו להושיט לי יד. ואשר בזכותם הצלחתי לדבר בטלפון באופן רגוע עם אמא שלי ותוך כדי כך לפרוק משא כבד מנשוא מעלי.  

 

לא כועסת יותר, לא מחפשת נקמה, לא מייסרת את עצמי עד זוב דם, לא מאשימה. אבל גם לא מחפשת לחדש את הקשר. עדיף להימנע.

 

 

אני בת מזל שור טיפוסית – עקשנית, ווכחנית ולא מתפשרת. ומה זו אשמתי? אני בחרתי מתי להיוולד? זו – כמו תמיד - אשמתם המלאה של ההורים שלי*.

 

* ההורים שלי תכננו שכל הילדים שלהם ייוולדו בתקופת האביב, אבל חלק מהלידות התפלקו להם קצת לתוך הקיץ ואילו רק אני נולדתי בדיוק בזמן - שוורית אמיתית. בכל רמ"ח איברי.    

 

נכתב על ידי , 16/5/2005 22:09   בקטגוריות הגוש  
74 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שולה (שם בדוי) ב-9/6/2005 13:50



165,540
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשולה (שם בדוי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שולה (שם בדוי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)