| 5/2008
טוב
אז היום היה לי המבחן האחרון לפני המתכונות והבגרויות.
וביום שלישי בגרות בע"פ. ובחמישי מתכונת בכתב. ב29 בגרות.
נראלי שזה לא יהיה כזה קשה אבל זה יותר מידי קרוב כל הבגרויות וזה.
-
זה טוב, אני מתחילה לאט לאט, מדברים קטנים, לנסות להיות מרוצה מכל מה שיש לי, ואם לא אז לגרום לזה להיות יותר טוב,
להיות מרוצה יותר ויותר, מנסה להעלב פחות ופחות (בינתיים זה לא הולך משהו)
ודווקא בכל התקופה הלא ברורה הזאת יש לי ביטחון ממש גבוה, והוא ממשיך לגבוה.
ואני מתחילה ממש לאהוב יותר,
לנסות במקום לשנוא, יותר לרחם, יותר לעזור...
כמובן שאני מנסה שזה ילך לי.
בינתיים זה קצת עובד, כבר היה לי מקרה היום שלפני כמה ימים הייתי מגיבה אליו אחרת,
אני אומרת משהו, עובדה, מישהי מנסה להנמיך אותי, להקטין אותי... וזה ממש לא מזיז לי אני אפילו נותנת לה להתגאות בעצמה, באמת אם זה מה שגורם לה להיות שמחה[:
טוב אבל יש מקרה קצת יוצא דופן יש את שתי הילדות האלה שאני לא מדברת איתן, הן העליבו אותי כל כך.
שמתי לב לכמה אני מעריכה כנות, באמת רוב החברות שלי כנות ואומרות לי כל מה שהן חושבות, אז כשיש כאלה בנות שלא אומרות ואז אחרי זה אומרות, כאילו הן מדברות עליי מאחורי הגב או משהו, לא יודעת ועוד בצורה שאומרים את זה, לא מסתכלים לי בעיניים, מתעצבנים על האויר, הפרפקציוניסטיות הכל כך לא נחוצה שלה.
טוב שיהיה...
ברור שאני אחזור לדבר איתן בסוף...
ואני ארגיש שאני יותר בוגרת אבל זה לא נכון, פשוט אני סולחת, ולי אכפת לעומתן שלא אכפת להן והן פשוט לט מדברות איתי.
ומי שלא יודע על מה שאני מדברת אז באמת לא לנסות להעמיק ביותר מידי מחשבות.
-
בא להגיד לך כל כך הרבה דברים,
למרות שמיום ליום אני פחות חושבת על זה,
לרמה שאני אפילו חושבת על זה פעם ביום,
ולא מבחירה, מגורם חיצוני.
המקרה הזה מביא לי כל כך הרבה מסקנות על עצמי.
כמו שמישהי אמרה לי, שהיא לא יכולה יותר לדבר איתי, אני יותר מידי רצינית, לוקחת כל דבר קשה...
אפילו במקרה כזה, אני רצינית מידי, הקטע שפה אני מנסה להראות אדישות,
איך אפשר להראות אדישות על דבר כזה?
חח טוב שאני שואלת את עצמי, המומחית.
הנוסחה לשכיחת דברים היא כמו להתכונן למבחן.
לשנן: לא חושבים על זה, זה שווהלתחת, ה לא מעניין אותי, ובסוף זה הופך לנכון, אבל במבחן זה הופך לציון.
ברוב המבחנים האלה הפסיכולוגים הייתי מקבלת ציון ממש גבוה. אבל במבחן הזה יש לי הרגשה של 50 כי אני יודעת את הדרך אבל אני לא יודעת ליישם.
אני יכולה לחפור עוד כל כך הרבה, המוח שלי כל כך מלא במחשבות בזמן האחרון,
על הכל,
שקדי ואני בחופש פסח בפגישת פריזאים הכי קצרה EVER
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
