כן, אז מותר לי להיות בררן סוף סוף.
הרשו לי להסביר:
עד עכשיו הסתפקתי במה שהיה לי רק כדי לעשות את הדברים שרציתי לעשות, כמו לנסוע על אופניים זולות רק כדי לנסוע על אופניים.
לא שאני מתלונן, גם ההתפשרויות שלי היו ברמות סבירות בהחלט, אם כי אף פעם לא הייתי שלם עם ההחלטות, אך כל פעם שהתפשרתי, זה היה כי מה שהיה לי עוד לא הגביל את היכולת שלי. אבא שלי תמיד היה אומר לי "תקנה משהו חדש, רק אם מה שיש לך כרגע מגביל את היכולת שלך", משפט ממש נכון.
ובכן, סוף סוף היכולת שלי גדלה, אפשר לומר שגם האמצעים גדלו באופן ניכר, אני אדם בוגר, כבר לא הילד שמפעם - אז מותר לי להיות בררן לא?
לעומת זאת, אני הכי מפחד מהטעויות שלי, שבזמן האחרון, מאז שהתחלתי להיות עצמאי לחלוטין, נוטות להיות הרות אסון. כל הטעויות
ה"קטנות האלה" כמו לאחר את האוטובוס, לא לקום בבוקר, לאחר לעבודה - כבר אי אפשר לתקן בהנף סלולרי ולהתקשר להורים,
כאן מדובר בחיים האמיתיים, ולשם שינוי הם גם לא מפחידים אותי.
נ.ב
אני חייב מים קרים!
יומטוב לכולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
