זה התחיל ביום חמישי תמים כאשר החלטנו להפגש, חברי הצוות הבכירים ב"אבק הפקות" לחגוג יומולדת לאודי (AKA אהוד) מירון.
אז הפגישה שבהתאם לתוכניות החלה בשבע בערב, התחילה, כמתוכנן, ברבע לשמונה בהשתתפותם של אור, אדווה, דור, נטע, אוסנת, אודי, ומאוחר יותר ענבל וסימון.
נפגשתם במסעדה אנינת הטעם "מוזס" ברחוב רוטשליד בתל אביב כאשר אנו, הבשרניים (AKA הרוצחים) מתענגים לנו על המבורגרים במשקל לא מבוטל של 250 גרם, בעוד נטע מנסה להתענג על המבורגר במשקל דומה אך מטופו (אין פלא שהיא לא הצליחה לסיים), ואדווה על מספר תוספות משובחות.
הריני בא לציין כי ההמבורגר היה פשוט תענוג, ואם משהו משתווה אליו הרי זה הפירה, פשוט פירה מעולה, לא טעמתי דבר כזה מאז.. אממ שאבא שלי הכין פירה! (שזה לא קורה הרבה... לרוב אמא מכינה אותו, אבל הוא גם יוצא לה מעולה :) ).
בתום הארוחה, לאחר בירה וויסקי מצידי, רצינו לפתוח את העוגה שאדווה הכינה מבעוד מועד עם כיתוב מרציפן "HDM" עליו ועם פתק מתחת "אינסוף עולמות - אודי אחד", סחתיין אדווה :).
מכיוון שבמוזס ביקשו 32 שקל בשביל שנוכל לאכול אותה במסעדה, אמרנו יפה תודה, השארנו טיפ, ויצאנו לרוטשילד להמשך החגיגות.
אודי היה מאוד רעב:
אך לפני כן, אני, דור ועמית רודרמן (שהצטרף בשלב זה) החלטנו להרים את אודי, ובהעדר כיסא מתאים - אילתרנו:
בסופו של דבר, מצאנו את עצמנו (אני, אור, אודי ואדווה) בחצות ללא דרך לחזור הבייתה, אני ואור היינו אמורים לנסוע להוד השרון לאודי, בעוד אדווה הייתה צריכה לחזור לבנימינה.
ובכן, כשלענבל וסימון יש רכב, ועמית גר בתל אביב (אוסנת, דור ונטע נטשו בשלב מוקדם יותר), שאלנו את עצמנו - מה עושים? אין ספק שנאלץ לעשות לילה לבן, אבל איפה?
אני: "ים?"
אודי: "ים?.."
אור: "ים?......"
אני: "ים!"
אור: "ים!!"
אודי: "ים?.."
עמית: "ים?"
אדווה: "זה הולך להגמר רע..."
ובכך מצאנו את עצמנו מורידים את התיקים באוטו של סימון ומהדסים לנו לחוף הים בתל אביב כשבדרך עצרנו לקנות וודקה, רד בול וקצת שתייה קלה להעביר את הטעם.
לאחר משחק "Never" סוער כשבמהלכו גילינו דברים מפתיעים (ולא מפתיעים) אודות חברי צוות "מחסום כתיבה", המצב אכן התדרדר, אודי שתה "טיפה" יותר מדי, ואז נכנסנו למים שהיו נעימים, ושהינו שם מספר דקות.
אני יכול לפרט לכם אודות הקטעים המביכים, אבל אני תמיד טענתי שתמונה אחת שווה אלף מילים, ואין לי כוח לכתוב אלף מילים, ולכן:
וזהו, את שאר התמונות אני מנוע מלהראות - היה מספיק מביך גם ככה.
חזרתי לדירה בבת ים בחמש בבוקר לאחר שסימון וענבל הקפיצו אותי ממש קרוב :)
אחרי מקלחת מהירה הלכתי לישון בחמש וחצי, הבוקר כבר העיר בחוץ, בבתים ממול האור נדלק לאיטו, אנשים קמים לעבודה, ואני הולך לישון. אבל לא להרבה זמן. קמתי שעתיים מאוחר יותר והלכתי לצבא.
לאחר שוידאתי שסגרתי את כל הפינות לשבוע הקרוב יצאתי מהבסיס, הלכתי ישירות לחדר כושר, ולאחר אימון של כשעה, הלכתי לעבודה.
חצי מת הגעתי לחולון לאבטח באליפות הארץ בברייק דאנס או משו בסגנון, את האמת שהיה ממש נחמד, אלמלא האוזניים שלי היו כואבות אחרי 7 שעות של היפ הופ בפול ווליום ללא יכולת התחמקות. מסקנתי להבא - אטמי אוזניים, כן, אפילו לחרש כמוני.
חזרתי יחסית מוקדם, בחצות, לדירה בבת ים, שוב, מקלחת והפעם זה כלל סידור החדר באופן כללי, כולל אריזה ליום המחרת.
לאחר 6 שעות שינה קמתי, שתיתי קפה ונסעתי הבייתה - מכאן והלאה אין לי הרבה מה לספר מלבד זה שקניתי בלייזר אז יש לי עכשיו עוד משהו לקרוא P:
לבינתיים זהו, מי שרוצה לראות עוד תמונות מוזמן להכנס לפייסבוק שלי :)
יומטוב לכולם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
