~אזהרת חפירה, מלווה בהרבה קללות~
נתחיל מהסוף - היה מעולה
נתחיל מההתחלה - זבל של יום.
אורי ישן אצלי אתמול בלילה, היה סבבה, הלכנו לישון דיי מוקדם (בשתיים עשרה) גם בגלל שהייתי שפוך מעייפות, ולא היה יותר מדי מה לעשות.
~הערת ביניים: היי אורי מתגייס ביום ראשון! מזל טוב צעירוס! עד מתי ספטמבר 08'!~
בכל אופן, קמנו, שתיתי קפה ואכלתי עוגה כרגיל, אורי שתה תה ואכל עוגה, והלכנו לאוטובוס, אורי הלך ברגל לבלה ואני עליתי על הקו לבסיס. עזבו את זה שהאוטובוס שעליתי עליו בעשרה לשמונה בבוקר מסתבר שהיה האוטובוס שהיה אמור להגיע בשבע ורבע, אז כל האוטובוס היה לול תרנגולות של נשים בגיל העמידה שמקרקרות על כמה שהשירות של אגד הוא חרא והן הולכות לכתוב עצומה על קו 86 בפרט. היה ממש מצחיק, אני ויאנה מאוד נהנינו מהסיטואציה, כל תחנה שעלו בה אנשים, הלול התחיל מחדש, היה ממש משעשע.
הגעתי לבסיס, והתכנון שלי להיום היה ככה: תשע בבוקר - להעמיס ציוד ישן על משאית, לנסוע למשרד הביטחון בצריפין עם הציוד כדי להזדכות עליו. עשר וחצי-אחת עשרה - לסיים בצריפין וללכת לכלי זמר ולגינצבורג. אחת בצהרים - ללכת לחדר כושר. שלוש וחצי - ללכת לעבודה.
בתשע ורבע מסתבר ששלחו לי טנדר. פאקן טנדר! אפילו חצי מהציוד לא נכנס בו. אז הלכו והביאו משאית. ופתאום, כשמגיעה משאית ואני מסיים להעמיס את כל ההר ציוד שלי יחד עם עוד שניים, מגיעים החפשנאים וטוענים שהם אמורים לעלות גם על המשאית הזו עם עוד 3 מזגנים והמנועים שלהם! בדקתי את זה והם מסתבר באמת צריכים ללכת איתי.
סבבה, אמרתי להם שיזדרזו כי היה כבר תשע ורבע, ולא רציתי לאחר לבנזונה השמן ממשרד הביזיון כי אז הוא יעשה לי פוזות. התוצאה? יצאנו בעשר וחצי אחרי כמה פריקות עצבים שלי עליהם וצעקות ברחבי הבסיס שמלוות בכמה ארגזים באוויר, היה דיי משעשע למען האמת. בסופו של דבר, מרוט עצבים ועצבני רצח יצאנו בעשר וחצי, ועוד הדפרני"ק המזדיין הצעיר אומר לי "שמע, חייבים לעבור קודם בתל השומר, קובי לחוץ על זה (קובי זה המפקד)" אז אני עשיתי לו שיחת מוטיבציה מלווה בדציבלים גבוהים על כמה הוא מזיין את השכל ואני שם זין עליו. וכמובן שנסענו לצריפין.
אבל מה? הגענו באחת עשרה וחצי, מתקשרים לבנאדם - המניאק הלך לאכול! יחזור בשתיים בצהרים, יאללה יא בן זונה. נסענו לתל השומר, ואחרי התברברויות שנגמרו בכניסה למטה של משטרה צבאית בטעות בגלל שהדפ"ר היה משוכנע שדרך שם מגיעים למחלקת בינוי, ולנהג ולי אין ממש מושג, הגענו למקום, וגם הבנזונה הזה בהפסקה! נו טוב, הצקתי לדפ"ר שיציק לאידיוט עד שהוא בא, פרקנו את המזגנים ויצאנו.
הדפ"ר כמובן הלך הבייתה ואני והנהג עצרנו בשקם לבייגל טוסט וליטר מוקה, ארוחת צהרים סטנדרטית לחיילים. אחרי זה נסענו לצריפין, וכשהגענו בשתיים ורבע, האוכל בתחת טען שהוא אמר לי לבוא באחת! אי&*)@&)@@&*))*%^#^@&@$)$@&($*)&)((@שלך!!!! יאללה פסדר, נכנסנו, זרקתי לו מה שהצלחתי לעבוד עליו שעוד איכשהו תקין, זובי, אם משהו שם עובד, אני תרנגול הודו מפוטם. (טוב מפוטם אני בטוח, אבל אני באמת שלא תרנגול הודו...בפעם האחרונה שבדקתי).
בסוף כל זה, הנהג, שבינתיים ממש הסתדרנו יופי הוריד אותי בעבודה בגני התערוכה והלך לבסיס שלי לפרוק ציוד (אחרי שאמרתי לקובי שיגיד לתורנים לפרוק את זה ללישכה), והלכתי לעבוד. העבודה את האמת הייתה משעממת, אבל כרגיל, הייתי עם עוד חבר'ה והעברנו צחוקים ודיבורים וכל מיני שטויות אז 135 שקל באו בטוב :)
אחרי זה הלכתי לקו לבת ים ברגל עם עוד איזה מישהי שנראית ממש טוב ועוד איזה ידיד שלה שהם גם היו בת ימים, אז דיברנו כל הנסיעה, החלפנו טלפונים (מסתבר שהבחור שר ממש טוב, ויש לו להקה, אז אמרתי לו שאם הוא צריך נגן סקסופון אורח, שידבר P: ).
בקיצור, היום היה חרא, הלילה כרגיל מעולה, אני עייף ומותש ואני חושב שיש לי שקיות מתחת לעיניים, צחוקים D:
בשורה התחתונה (תרתי משמע) הכל מסתדר בסופו של דבר :)
יומטוב לכולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
