המממ... לעדכן, לא לעדכן?
החלטתי לעדכן, למרות שלפוסט הקודם יש סוף עם נימה אופטימית למדי. דרמתית.
אז זהו, חבר'ה.
עוד 10 שעות בדיוק אהיה בתל השומר, בדרך להיות חיילת מין המניין.
ואני אתגעגע לכולכם!!
ברא ובראשונה לאהובי הנצחי- איתיוש, אחי הגדול, שהיה איתי תמיד (כדי להתנחל על הפיצה שקניתי ועל הסרט שהשכרתי), שהכיר לי סרטים ומוזיקה חדשה. שהיה לי למקור צחוק בכל פעם שהרגשתי בדאון.
איתי, אני אוהבת אותך הכי בעולם!!
וכמובן לחברים הכי טובים בעולם-
לגיא (תחזור כבר! מה איבדת בפנסילבניה?!), ליוסי, למוטי, למאור, לניר, לאור, לעדי, לציון, ליוני, למורן, לקולן, ליוני, לאמה, לאלדר, לאלון, לפלווווווונס, לשרית, לאורטל, לדור, לטום, לטל, ולכל האנשים ששכחתי. אה, כן, ולאקדמיה שבחרה אותי.
אני לא יודעת באיזה נימה הפוסט הזה אמור להיות או להסתיים, כי מצד אחד זה פאקינג צבא.
זו ה-מסגרת שבה כולם מקבלים חינוך-מחדש, גודלים, מתבגרים (ויש גם כאלה שלא, אחמלירןאחמ), לומדים להיות אחראים ולומדים איך לא להתפלל שהאדמה תבלע אותך כשאתם צריכים להתפשט מול 20 אנשים אחרים, כי... אין זמן!!!
מצד שני, זה כולה צבא. אני הולכת לחזור בסופש"ים. אני לא הולכת לקרבי (או שכן?) שאתם יכולים להרשות לעצמכם לקוות שאני לא מתה ברגעים אלה.
אבל בעיקר המטרה של הפוסט הזה היא להודות לכל האנשים שהיו איתי, בבית הספר, במתנ"ס, במדיה....
אני אוהבת אתכם.
הכל בסדר, והכל יהיה בסדר.
יהיה לי גיוס קל, אולי אפילו נעים. אולי בעיקר בגלל שאני עדיין לא מעכלת ואני אקבל את ה"פצצה לבטן" רק באמצע הטירונות.
לגבי סופ"ש הזה, סתם עדכון-
וול, אני ולירן נפגשנו בשעה 9 בערב. הלכנו לפארק פרס. 20 דקות אחרי הגיעו שרית ורועי.
לירן ורועי הלכו לקנות שתייה ("שתייה"- אלכוהול). אח"כ באו יוסי ומאור.
שרית התחילה לפחד, כי היא פקאצה והיא לא רגילה לפאנקיסטים, פריקים וכו'... חחח.......
(לפחות היא התלבשה במדים שחורים כראוי. התאימה עצמה לסביבה)
כשהם חזרו עם 3 בקבוקי וודקה, 4 בקבוקי "שתייה קלה", ושתי שקיות פיצוחים, שתינו לחיי הפקידה החדשה של צה"ל.
אח"כ באו אלדר ויוני.
שתיתי שתי שוטים של רוסקי סטנדרט ועוד אחת מעורבבת.
תפסתי ראש, צחקתי בטירוף ו.... הקאתי את נשמתי. כלומר, את מה שהיה להקיא כי לא אכלתי לפני.
אז, כן, השתכרתי לראשונה.
שרית ורועי הלכו, אלדר ויוני הלכו, ואז לירן תפס איתי מונית הביתה, בשעה 12 בלילה.
הבן זונה לקח 40 שקל, ונשפכתי למיטה. נרדמתי אחרי דקה בדיוק ולירן, מסתבר, נשאר איתי עד 1 בלילה.
..... ורק אח"כ נזכרו להגיע כל החברים שהזמנתי.
אז... סופ"ש הבא, לירן יהיה איתכם בקשר ויארגן את זה, במוצ"ש אני מתכננת עוד מיני מסיבת גיוס. במדיה.
תבואו כולכם שוב. בשעה נורמלית (כן, כן, 8 או 9 בערב, כי אני אצטרך לקום למחרת ממש, אבל ממש מוקדם. חבר'ה, תתחשבו)!!
יהיה אלכוהול ואני מקווה שגם הרבה אנשים.
כל מי שהוזמן למסיבת גיוס שלי אתמול- מוזמן שוב. ותבוא! אני ממש רוצה לראות את כולכם. תודיעו לכולם!
מקווה לראותכם במיני מסיבת גיוס שלי במוצ"ש הבא.
אוהבת את כולם וכבר מתגעגעת,
ג'יימי. הכמעט חיילת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
