שיא-אללה, איזה כיף לעדכן.
ואני אעשה את זה הכי חפיפניקי שיש.
עברו-חלפו להם חמישה חודשים - חצי שנה (כבר הספקתי לספור).
אכן קיים לי קיצור פז"מ איפשהו, אז שבועיים לפני גיל 20 אני משתחררת.
אתמול היה יום פטריק הקדוש.
אני לא חוגגת חגים נוצריים, אבל על מבצעי בירות ומכירת חולצות ב"מולי בלומס", אני לא אוותר.
רציתי ללכת למולי בלומס, אבל.... זאת אני.
אני לא בדיוק יודעת מה הולך איתי בזמן האחרון. כמו תמיד.
נכנס לי מישהו לחיים שעושה אותי מאושרת, ומצד שני יש דברים שגם אחרי שנתיים נגמרים.
מין שני רגשות קיצוניים כאלה.
לא היה לי עצוב, אפילו לא בשיט. זה הלך כל כך חלק....
אני עדיין ג'ובניקית, שום דבר לא השתנה, רק שיש עליי עבודה משולשת.
אני עושה את העבודה שלי ועבודה של שתי הבנות שהשתחררו.
בקרוב אני אהיה הרל"שית (ראש לשכה), ואז החיים יהיו יפים יותר. אולי.
בינתיים אני שומרת. היום, בין שתיים לשש בבוקר בנשקייה.
קניתי לפני חודש 2 דיסקים משובחים של yellowcard-
paper walls- דיסק פשוט ע-נ-ק!!!!!!!!
ו- llights and sounds, שהוא פחות ממושלם, אבל יש בו כמה שירים שהייתי שומעת בריפיט.
קשה לי שלא לדבר על שני הדברים הדומיננטים ביותר שקורים לי עכשיו בחיים מלבד הצבא.
אני ולירן נפרדנו.
לפני שתתחילו לזרוק עליי עגבניות, ולא שאני חייבת - אבל תנו לי להסביר.
במשך הרבה זמן כבר לא היה לי טוב ולא היה לי קשה להפרד מלירן.
את הדבר השני התחלתי להקליד, אבל התחרטתי.
זה לא הטיימינג, ועם כל הכבוד לחוסר-הטאקט שלי (ויש כבוד!) אני חושבת שזה יהיה גובל בטפשות עד אין גבול לספר את הדבר השני.
זה יבוא בבוא היום.
אני ולירן ניתקנו קשר לחלוטין, וטוב שכך, אבל במקביל פיתחתי קשרים אחרים עם אנשים אחרים במחלקה שעושים את הכל טוב יותר.
בסך הכל, אם אני לא אתבכיין ממש הרבה- טוב לי.
אמנם אני טוחנת שמירות ושעות בלשכה, אבל הדבר הכי טוב שיש לי עכשיו בחיים, שאיתו אני מעבירה ימים שלמים, פשוט מחפה על הכל.
הלכתי לחזור לעבודה, ואז לתפוס כמה שעות שינה מסכנות לפני השמירה.
אילו רק יכולתם לדעת...
ג'יימי שלכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
