תהיה מאושר בחלקך, ואל תחייה בציפיה להשיג את מה שאין לך.

אנשים משתנים. לטובה או לרעה. זה חלק מהיותנו בני אדם.

כשזה לטובה, זה נהדר, כי זה רק עוזר להם בחיים.

אבל כשמדובר בשינוי לרעה, זה כל כך עצוב, כי לאט לאט, זה משפיע גם על האחרים שסובבים אותם.

ואולי אותם אנשים לא שמים לב, ואז כשבאים אליהם ואומרים להם שהם השתנו הם מקבלים כאפה מצלצלת לפנים.

אז השאלה מה עדיף, לנסות להבין שהשתנת, מה שלרוב בלתי אפשרי, כי בן אדם אל רואה את השיוני של עצמו, או לקוות שיהיה את החבר הטוב שיבוא ויגיד לך "בן אדם, השתנת..."

אני אישית מעדיפה את האפשרות השנייה... אבל גם אם האפשרות השנייה יש מגוון של בעיות.

כי לרוב, אם קבלת הידיעה שחל אצלך שינוי, והוא לרעה, מגיע המון כעס. עצמי, על אותו בן אדם, ואולי על כולם, שלא אמרו בזמן.

אבל הפחד הזה, מהכעס שיגיע אחרי קבלת הידיעה, הוא שמונע מאיתנו לדבר אם האהובים עלינו. הפחד שיכעסו עלינו, הוא עדיף מאשר הידיעה שכועסים עלינו.

ואז, השינוי גורם בדיעבד למה שגם אם היו אומרים היה קורה: להתרחקות.

ובסוף, אנשים לא מבינים למה הם נשארים לבד, ואז הם גם כועסים על האנשים שהם אהבו פעם.

ככה השאשלה נהפכת ליותר קשה: מה עדיף, להגיד לבן אדם שהוא השתנה ולקחת את האפשרות שהוא יכעס, או לקחת את הצ'אנס לאבד את הבן אדם, אבל רק שהוא לא יכעס.

אני עדיין לא החלטתי מה אני מעדיפה, אבל אני יודעת שאם יהיה מצב שאני אשתנה, לרעה כמובן, והאנשים שקרובים אלי לא יגידו לוי את זה, אני מאוד אתאכזב.

שינוי, זה בדרך כלל דבר שמתרחש כתוצאה ממשהו, מדברים שיוצאים מפרופורציה.

אנשים לא שמים לב לשינוים שקורים סביבם, רק אם הם עסוקים בדברים שיוצאים מפרופורציה.

ואז, כשהכל נעלם, הם לא מבינים מה קרה, ומנסים להבין מה הם עשו שהיה לא בסדר.

אבל זה לא בהכרח שהם עשו לא בסדר, כי בן אדם לא שולט בשינוים שלו, הם פשוט קורים, והוא גם לא יכול לראות אותם, כי זה השינוים של עצמו.

אז יש שתי אפשרויות, או שהוא לא בסדר, כי הוא השתנה, או שהסובבים אותו לא בסדר, כי הם לא ידעו אותו שהוא משתנה.

בכל מצב, אם השינוי לרעה, מישו יפגע, השאלה היא רק אם ניתן למנוע את השינוי הזה או לא.

הפוסט הזה לא נכתב סתם ככה, את זה אני יכולה להגיד בלב שלם, אבל הוא לא בא לרמוז פה שום דבר.

יכול להיות שאין לי את האומץ לבוא לאותם אנשים ולהגיד להם שהם הישתנו.

יכול להיות שאני מפחדת מהתגובה, למרות שכבר כעס יורת מעכשיו לא יכול להיות.

אני רק יכולה לקוות שמי שצריך להבין, ינסה לפחות להבין משהו.

אני אוהבת אתכם, למרות הכל, ותמיד יהיה לכם מקום בלב שלי.

מצטערת על החפירה, לא התכוונתי ממש.

3>