תהיה מאושר בחלקך, ואל תחייה בציפיה להשיג את מה שאין לך.

אני חושבת שהפוסט הזה נכתב בשבילי, אחרי הכל.

אז מה!? אז נשארה לך בערך חברה וחצי שאת יכולה לסמוך עלייה, אז לא בחרו אותך לכיתה, אז הן שונאות אותך, אז אין לך אף אחד באמת...

אז מה?! נהרס העולם? אי אפשר לקום בבוקר יותר? לא ממשיכים לחיות?

אני לא מבינה אותך, אפעם לא טענתי שאני מנסה, אבל הפעם אני אומרת בפה מלא- אני לא מבינה אותך.

את כל כך נפגעת מהן, כל הזמן, אז אולי כדאי שתפסיקי לייחס להן חשיבות בכזאת?

הרי אין לך אף אחד בעולם הזה חוץ מעמצך, וכדי שתקלטי את זה סוף סוף, כי אם לא, אני כבר רואה את הפגיעה הבאה שלך.

אז בכית, בכית המון, על שטויות, אבל בכית, והיה חסר מי שינגב לך את הדמעות?

תפסיקי כבר להתעצב מהן, את רואה איך הן פוגעות בך כל פעם מחדש, כל פעם מחדש.

המילים שהיא אמרה היום, נכנסו ויצאו מאותו מקום. היא עשתה את זה רק כדי לפגוע, ולא כדי לנסות לסדר או משהו.

תמיד יהיו לך אנשים שיאהבו אותך ואת יודעת את זה, אז אולי דיי עם הפוזות?!

[פיגור שכלי? תחשבו מה שאתם רוצים, אולי כבר השתגעתי, אבל למרות הכל, עכשיו אני מחייכת :) ]

ואת? אין לי הרבה מה להגיד לך, את יודעת שתמיד אני אוהב אותך ותמיד יהיה לך מקום בלב שלי, וחיבוק עצום בין הידיים שלי.