בכנס הספרנים של מרכז ההדרכה-אסמי (שהיה לדעתי כנס מוצלח), בישר פרופ' אלחנן אדלר בשורה מהפכנית, (לטעמי): בספריית הקונגרס בארצות הברית הוחלט להפסיק  "להתקשקש" עם הסדרות במהלך הקיטלוג, להכלילן בקיטלוג כמות שהן, ובכך לחסוך זמן ועבודה שניתן להשקיעם בדברים חשובים יותר.

כל הכבוד ויישר כוח!

המרצה הוסיף ואמר שההחלטה  עוררה התנגדות גורפת בארצות הברית, (וגם בספרייה בה אני עובדת), מה שהיה צפוי למדי שכן ספרנות היא אחד המקצועות השמרניים ביותר, וההתנגדות לשינוי בספרייה היא חזקה מאד.

אולי זוהי התחלה של שינוי מבורך בהתייחסות לקיטלוג מצד המקטלגים.  

קיטלוג מפורט שכולל הרבה מאד פרטים חסרי חשיבות גוזל הרבה זמן, שלא לדבר על הרבה "עצבים"

ותסכול מקצועי שנובעים מכך שעושים דברים שאינם תורמים דבר מבחינה מקצועית.

הגיע הזמן לשנות את התפיסה המקצועית השלטת (והמגלומנית במקצת) שיש להשתדל ולתת בקיטלוג את "מקסימום" (!) המידע לפרטי פרטים, ורצוי ולהוריד מסדר היום את הנימוק הנצחי לכך: "... אבל מה יהיה אם מישהו אי פעם יהיה זקוק לפרט זה או אחר, ואנחנו, אוי ואבוי, לא הכללנו אותו בקיטלוג ..."

אנחנו לא עובדים למען הנצח. הגיע הזמן להשתית את הקיטלוג בעידן המחשב על יסודות רציונליים.

הטכנולוגיה הספרנית השתנתה עם מהפכת המחשב, אך השינוי הטכנולוגי לא גרר בעקבותיו, לדעתי, שינוי מחוייב המציאות בבסיס התאורטי של מקצוע הספרנות.