בימים האחרונים רודף אותי סיפור (אגדה?) שצץ לו משום מקום וללא סיבה נראית לעין:  מדובר בילד שהזדמן לשוק שוקק חיים בעיר מוזרה שצצה לה מאי שם. אנשי העיר, שאינם מדברים, מציעים לו בתחינה נואשת את מרכולתם. הילד מחפש בקדחתנות  פרוטה אחת בכיסיו כדי לקנות משהו אך אינו מוצא, והעיר נעלמת.

בן לוויתו של הילד מסביר לו שהביא אותו למקום הזה בכוונה תחילה כדי שיקנה מאנשי העיר דבר מה, ובכך יגאל אותה, אולם ההזדמנות הוחמצה והעיר חזרה לתהום הנשייה לעוד מאה שנים, שבסיומן תינתן לה הזדמנות נוספת.

מאד נגע ללבי (ועדיין נוגע) התאור של נואשות אנשי העיר ותחושת ההחמצה של אותו הילד. אילו רק מצא פרוטה בכיסו ...

מישהו מכיר את המקור? יכול להיות שמדובר בנילס הולגרסן (הילד שטס עם אווזי הבר), אבל אינני בטוחה בכך.