לפני כמה ימים קבעתי להפגש עם אחד מאותם בעלי מלאכה שאי אפשר בלעדיהם, בכניסה לבית ברחוב הומה אדם. לא נפגשנו קודם.
כמובן שלא עלה בדעתי ולא עלה בדעתו לתת סימנים לפיהם נזהה זה את זו.
הגעתי למקום המפגש שהיה , כאמור, הומה אדם, בשעה היעודה. לאחר כחצי שעה של ציפיה מרגיזה, ולאחר שהתגנב חשש ללבי שאותו איש כבר לא יגיע מצלצל הטלפון הנייד שלי וקול נרגז אומר: "איפה את, אני מחכה במקום כבר חצי שעה!". עניתי לו, נרגזת גם אני, שגם אני מחכה במקום היעוד כבר חצי שעה ..."
ואז הסתכלתי ימינה, ובן שיחי הסתכל שמאלה, ומסתבר שעמדנו ממש סמוכים זה לזו, במרחק כמה בלטות במשך כחצי שעה ...
נפלאות הפלפון !