היי כולם.

כמו שבטח שמתם לב בזמן האחרון לא היה עדכון, פשוט לא היה לי זמן לזה.

לפני שבועיים בערך חזרתי לצופים והשבט הפך להיות הבית שלי ב... שבוע האחרון. הייתי הרבה בשבט ובנוסף לזה היה את פורים והייתי צריכה לארגן תחפושת וחוץ מזה שאני מזכירה לכם שיש לי עוד חיים חוץ מהבלוג.

אז בואו אני אספר לכם בכללי מה קרה שלא עדכנתי הרבה זמן.

אז ככה, חזרתי מאילת ביום שבת (לא האחרון, אחד לפניו), וביום ראשון ישבתי כל היום על העיצוב הזה של סלקום שהייתי צריכה לעשות, שאחר כך הסתבר שהוא לא יושב טוב בגודל ואני צריכה להגדיל אותו, מה שעדיין לא עשיתי ד"א.

אחר כך ביום שלישי היה לנו מהבית ספר סיור ביד ושם (פעם לא יודעת כמה שלוקחים אותנו לשם). מקום מדהים, באמת. חזרנו משם בערך ב4 ואז טסתי לצופים עד 7 ומשהו ככה שגם אז לא יכלתי לעדכן.

יום רביעי היה לי שיעור חליל צד (לפי הפוסט 7 עובדות אתם כבר יודעים שאני מנגנת) וגם ארגמתי את הדברים לתחפושת (בהמשך תבינו למה התחפשתי).

יום חמישי היה יום עבודה בשבט לקראת הפורימון מ4 עד 7, וחזרתי מהבית ספר רק ב3 ורבע.

יום שישי היה יום פעילות בצופים מ4 עד 7 ואחר כך הייתה מסיבה למישהו מיב' אז הלכתי עם כמה מהחברות שלי. הייתה מסיבה ממש נחמדה למרות שאני לא שותה אלכוהול [!]. מלא זמן לא הייתי במסיבה אז הרגשתי רצון ללכת כי לא ראיתי מלא אנשים שם. במסיבה היה מישהו מאוד חמוד ששאל אם אני רוצה לצאת איתו ביום שני, בהתחלה הססתי כי לא ידעתי אם הוא שיכור או לא ואם הוא יזכור שהוא שאל אותי את זה (לימים הסתבר שהוא לא היה) אבל אמרתי סבבה בכיף למה לא. בערך ב3, רבע ל3 (הכוונה לילה כן?) אני וחברה שלי יצאנו מהמסיבה. התחלנו ללכת לכיוון הבית שלה, קבענו שאני אשן אצלה ואת הסיבה תבינו בהמשך. הלכנו בערך 3 דקות עד שכמה בנים שסיימו יב', כרגע הם בצבא, עברו עם האוטו ואחד מהם קרא לי. "וואו את... את יכולה שניה להביא לי את היד שלך?" הוא שאל אותי. מכיוון שאני כבר מכירה את הבנאדם ואני יודעת שהוא אידיוט לא קטן לא הבנתי מה הוא רוצה ממני ונרתעתי. "מה את נלחצת? תביאי רק לראות איזה חותמת הם שמו לך על היד כשנכנסת למסיבה" נתתי לו את היד בשביל שיראה את החותמת בחוסר רצון מוחלט ואז הוא ליקק את היד שלי עם החותמת. "איכס מה אתה דפוק?!?!?!" צרחתי עליו. "מה יש לך אני רק רוצה להעביר את החותמת ליד שלי שאני לא אצטרך לשלם בכניסה", "וואו אתה מטומטם" אמרתי לו במבט נסלד ביותר[!!!]. אני וחברה שלי התחלנו להתרחק מהם ושמעתי אוות אומר "יאללה גם כן עוד צוציקית קטנה" בטון הערסי שלו. "סתום אידיוט" צעקתי לעברו, והלכנו. כבר אמרתי שהוא מטומטם נכון? בדרך לבית של חברה שלי ראיתי מישהו שהיה חניך שלי לפני שנתיים, כשאני הייתי בכיתה ט' הדרכתי אותו והוא היה בה'. היום אני ביא' והוא בז'. "מה אתה עושה בחוץ בשעה כזאת?!" שאלתי אותו, "אהה... אני חוזר מחבר". חוזר מחבר לבד ב3 ורבע?! נו באמת! אני וחברה שלי הלכנו איתו עד הבית שלו, בכל זאת 3 ורבע בלילה והוא רק בכיתה ז' אתם יודעים. אחרי שסיימנו ללוות אותו והגענו לבית של חברה שליהשעה הייתה כבר 3 וחצי בלילה. כשאני צריכה לקום ב6 וחצי שזה בול 3 שעות שינה! כיוונתי את השעון המעורר ל6 וחצי בבוקר, בגלל שהיה משהו בצופים שהייתי צריכה ללכת מוקדם והוא היה קרוב מאוד לבית של חברה שלי, זו הסיבה שישנתי אצלה. החלפתי בגדים לפיג'מה וניסיתי להוריד את החותמת שהייתה לי על היד "טוב שמעי אולי כדאי שתנסי משהו אחר... כבר גילינו שעם רוק זה לא יורד את יודעת..." מצחיק מאוד.

יום שבת השעה 6 וחצי, אני מתעוררת לצלילי השיר הנס ציוני- ים (ללא מכירים> זה השיר שהשמש זורחת מעליו והוא חי כמו דג במים. נו, וואי וואי וואי שמש זורחת מעליי ליי ליי כמו דג במים אני חי חי חי... וכו'). כיביתי את השיר, שמתי חאקי, והסתכלתי על היד עם החותמת, שכמובן נשארה שם. הלכתי לשרותים וניסיתי להוריד אותה אבל האי התעקשה להשאר לי על היד ולהזכיר לי את אותו אחד שליקק אותי איכס.. איכס. לא משנה. בכל מקרה, ב7 הלכתי לצופים עד 1 וחצי. חזרתי הביתה גמורה מעייפות, להזכיר לכם שישנתי רק 3 שעות? נרדמתי מ2 עד 5 וחצי. קמתי ב5 וחצי ואמרתי לעצמי "מה?!?!?!". טסתי מהמיטה שתפתי פנים ועפתי להתקלח. השעה 5 וחצי, עוד 4 שעות בדיוק המסיבת פורים מתחילה ואפילו לא סיימתי לארגן את התחפושת, איך נתתי לעצמי לישון?! אחרי שסיימתי את המקלחת המהירה ארגנתי את התחפושת שלי, מלכת הכוכבים. ורק שתדעו לכם שתחפושת של נקבה זה דבר מאוד פשוט, אבל אני השקעתי! בת יכולה לשים שמלה וכתר ולומר "הופה התחפשתי לנסיכה!" או לשים שמלה עם פרחים ולהגיד "התחפשתי לילדת פרחים!" או לשים שמלה לבנה וכתר ולהגיד "התחפשתי למלכת השלג!" וכו'. אבל דווקא יצאה לי תחפושת ממש חמודה, לא מקורית אבל חמודה. היו עוד כמה בתיכון שהתחפשו לזה אבל לא יפה כמוני .  השאלתי מחברה שלי (האמת משלוש חברות שלי אבל לקחתי את היפה שבניהן) חולצה שחורה, ולקחתי חצאית קצרה כזאת שיש לי מפוקס (בפוסט עם השבע עובדות עליי כבר אמרתי לכם שהארון שלי מפוצץ פוקס) שקניתי אותה בכיתה ח' (כן, לא גדלתי מכיתה ח'... אני עדיין מידה 34). שמתי בניהן סרט כסף כזה עם נצנצים וקשרתי אותו מאחורה עם פפיון ומעל החצאית השחורה שמתי שתי שכבות של טול שחברה שלי טפרה לי עם כיווצים שזה יראה נפוח קצת והדבקתי כוכבים על החצאית (לא על הטול, אלה על החצאית מפוקס) ועל החולצה. כמובן ששמתי גם עגילים של כוכבים ושרשרת (האמת לא היה לי שרשרת מתאימה אז חברה שלי הביאה לי שרשרת של כתר... חח לא היה לה של כוכב אבל גם כתר מתאים). יצא ממש ממש חמוד לדעתי. אם אני אמצא תמונה אני אביא לכם לראות. אחרי שכל התחפושת הייתה מוכנה, וגם השיער[!], יצאתי לחברה שלי והלכנו ביחד למסיבה. למי שעדיין לא הבין- אצלנו בתיכון אין דבר כזה פורימון אלה "נשף פורים". בערב אנחנו הולכים כל התיכון למועדון או אולם כזה ויש מסיבה עד 4 בלילה בערך. אני וחברה שלי הגענו למקום שממנו אמורים לצאת האוטובוסים לאולם שבו התקיימה המסיבה בערך ברבע ל11 (היה השרדות והיא התעקשה לראות ובגללה אחרנו, אבל בקטנה בסך הכל איחור של רבע שעה לא משהו רציני). היו שם מלא מלא ילדים, אפילו גם סתם כאלה שאפילו לא לומדים בתיכון שלנו. ברצינות, היה פשוט מפוצץ שאין דברים כאלו. אני וחברות שלי עלינו על האוטובוס לשם רק ב1 והגענו לשם ב1 ועשרים בערך... משהו מטורף. היה לחץ ענק על האוטובוסים אז חיכיני שזה ירגע קצת ואז נכנסנו. לכמה ילדים מהתיכון לא היה כוח לחכות יותר אז הם פשוט הלכו הביתה (למרות שהם כבר קנו כרטיס!). בכל מקרה המקום היה ממש נחמד, אני לא יודעת, יש כמה שאמרו ששנה שעברה המקום היה יותר טוב אבל הפעם אני יותר אהבת יתא המקום בגלל שהיה חצר כזאת שאפשר לצאת אליה, או במילים אחרות> מקום לנשוםם אוויר צח, או במילים אחרות אחרות> לברוח מהסיגריות! מלא אנשים עשנו שם ררר. אניוואי, הייתה מסיבה נחמדה, היא נגמרה בערך ב4 וחצי אבל עד שהגעתי הבייתה היה בערך רבע ל6 משהו כזה.

יום ראשון קמתי בסביבות 2. אמרתי לעצמי "מה??!?!!" שתפתי פנים, ועפתי להתאמן למבחן הטכני. מבחן טכני זה מבחן מעשי במוזיקה שיש אותו לכל מי שמנגן, לא משנה על מה הוא מנגן, מול המורים של אותו כלי שהוא מנגן. לדוגמא נקח אותי (נו אז את מי...). אני מנגנת על חליל צד, אז המבחן שלי יהיה שאני אצטרך לנגן כמה סולמות ואטיוד מול כל המורים (במקרה שלי מורות כי יש רק מורות לחליל צד) שמלמדים חליל צד במקום שבו אני לומדת. אה והמבחן הוא לא דרך בית הספר. אחרי שהבנתם מזה מבחן טכני אני אספר לכם למה הייתי כל כך לחוצה מזה שהשעה 2. המבחן שלי היה ב16:40, ואני גרה מאוד רחוק מהמקום של המבחן זה אומר שאני צריכה ללכת ברגל זה אומר לצאת ב4. שזה אומר שיש לי רק שעתיים להתאמן. אבל כמובן שאני צריכה לאכול באמצע, להתקלח כי אתמול הייתה מסיבה עם מלא סיגריות וכל זה שבכלל לא התחלתי להתאמן למבחן. עשיתי את הכל במהירות הבזק, הגעתי למבחן, לפני זה נפגשתי עם חברה שלי שגם לה יתעתד אז להיות מבחן בחליל צד, שתינו היינו לחוצות ביחד והיה פשוט נפלא. אחרי המבחן, שהלך זוועה בגלל שהייתי לחוצה רצח וגם בגלל שהלכתי לישון ב6 יום קודם[!!!] הלכתי לשבט ליום עבודה לקראת הפורימון עד 7.

יום שני, היה לי שיעור מחשבים מ12 וחצי עד 3 בצהריים (אני יודעת שזה אמור להיות יום חופש אבל המורה החליטה שהיא שמה לנו שיעור כי היא הייתה חולה הרבה זמן וכל זה אז היינו צריכים להשלים). בגלל שהבית ספר נורא רחוק הגעתי הבייתה רק ברבע ל4 בערך ואז ישר הלכתי לשיעור מתמטיקה פרטי מ4 עד 5. אחרי שיעור מתמטיקה חזרתי הבייתה, הייתי סחוטה מעייפות מכל ההליכות אלה ונהנתי מהעובדה שאני סוף סוף בבית. ואז נזכרתי שהיום יום שני! אם אתם עוקבים טוב אתם יכולים לשים לב שביום שישי, במסיבה הגבעות, אותו חמוד הזמין אותי לדייט רומנטי אש ביום שני[!]. בגלל העובדה שלא בדיוק ידעתי אם הוא היה שיכור או משהו כזה לא יחסתי יותר מידי חשיבות לכך שאנחנו אמורים להפגש היום ועזבתי את זה. כעבור שעה קיבלתי טלפון מאותו חמוד ששאל אם אני זוכרת שאנחנו נפגשים היום, אמרתי שכן ובתוך ליבי שמחתי שהוא זכר את זה! בכל מקרה נפגשנו בערך ב10 עד 12 ומשהו היה סטייל אש ואז חזרתי הבייתה כשאני צריכה לקום בעוד 6 שעות לשבט סהר.

יום שלישי, השעה 6 וחצי בבוקר ואני שוב מתעוררת לצלילי ים (מי שלא מכיר, אין לי כוח לפרט שוב, שהסתכל קצת למעלה). קמתי התלבשתי התארגנתי ויצאתי לשבט. הייתי בשבט מ7 בבוקר עד 8 וחצי בערב ברציפות (בעצם הייתה הפסקה של שעה מ2 עד 3 הייתי בבית אבל גם אז זו לא הייתה כזאת הפסקה כי הכנתי אוכל לידיד שלי שנשאר לשמור בשבט ולא הלך הבייתה אז הבאתי לו אוכל לשבט כי אני נורא חמודה). בערך ב7 ורבע קיבלתי טלפון מאותו חמוד של אתמול ושאל אם אני רוצה לבוא אליו ביום חמישי, אמרתי סבבה. אחרי שנגמר היום עבודה לקראת הפורימון, הודיעו לנו שנאחנו צריכים להיות גם מחר בשבט ב7 בבוקר לארגן את הדברים לקראת הפורימון, נפלא.

יום רביעי היה את הפורימון של השבט. שוב אני מתעוררת לצלילי ים (טוב עליתם עליי זה השיר היחיד הנורמאלי שיש לי בפלאפון. אז מה?!). הפורימון היה עד 2 ואז עברנו לפירוק. הייתי בשבט עד 4 וחצי ואז חזרתי הבייתה לקחת את החליל צד ולצאת לשיעור חליל (השיעור חליל שלי מ5 וחצי עד 6 וחצי). אחרי שנגמר החליל והיה כיף מאוד, האמת שביקשתי מהמורה שלי שתעשה לי שיעור כיפי כזה כי אני גמורה מהימים האחרונים שנתתי את הקריעה של החיים בצופים. חזרתי הבייתה בערך ב7 קרועה מעייפות.

יום חמישי (אתמול), חוזרים לבית הספר. מדהים ממש. הייתי בבית הספר עד 1, הגעתי הבייתה בסביבות 2 (אמרתי לכם כבר שאני גרה רחות מבית הספר). קבעתי עם חברה שלי שאני אפגש איתה בסיפרייה ב4 להכין את העבודה במתמטיקה שהמורה שלנו נתן לחופש (ולא עשיתי אותה בחופש בגלל שכבר ראיתם כמה חופש היה לי בחופש). התקלחתי, אתם יודעים אחרי הפורימון וזה, ואיך שיצאתי מהמקלחת יש לי טלפון מהחמוד. "נופר את זוכרת שאת באה אליי היום נכון? אז ככה מתי את רוצה מ4 עד 7 או מ9 וחצי עד... עד מתי שבא לך? אני לא יכול מ7 עד 9 יש לי אימון" שיט שיט שיט. זה לא שכחתי שאני אמורה ללכת אליו, נראה לכם?! זה פשוט שמ4 עד 7 אני בספרייה ו9 וחצי זה מאוחר מידי, אתם יודעים יום אחרי זה יש בצפר וההורים קצת לא יסכימו לי, וגם שהוא גר בקצה השני של העיר (כן כמו ששמתם לב הכל זה בקצה השני של העיר ממני). אמרתי לו שבמשעות האלה אני לא יכולה ושאני יכולה בדיוק מתי שיש לו אימון הוא די היה נשמע כאילו הוא חושב שתירצתי לו אבל א נורא. קבענו שאני אבוא אליו ביום ראשון והוא אמר שביום ראושן בלי תירוצים ושאני באה אליו לא משנה מה. אמרתי סבבה, הרי מה יש לי כבר ביום ראשון? כשנפגשתי עם חברה שלי בספרייה המורה למתמטיקה התקשרה אליי "נופר? היי זאת אופיר. רק רציתי להזכיר לך שיש לך שיעור מתמטיקה ב7 בערב ביום ראשון". ואז חשבתי לעצמי, אוי. החמוד כל כך הולך לשנוא אותי. אמרתי לה "בטח שאני זוכרת איזו שאלה" וניתנקתי את השיחה. כבר לא הייתי מרוכזת כל כך בשיעורים במתמטיקה אז אני וחברה שלי הלכנו לקניון למצוא פתרון למתרחש. מצאנו לנו תירוץ טוב לקנות אייסקפה, אתם יודעים, אני בגלל שאני בצרות וחברה שלי בגלל שהיא צריכה לשיזרום לה משהו טעים למוח כדי לעזור לי לצאת מהן. בסופו של דבר סיכמנו את העיניין בזה שהחמוד הולך לשנוא אותי, למרות שהיא אמרה לי ללכת אחרי שיעור מתמטיקה אבל שוב זה יוצא מאוחר מידי ואין מצב. אז בקיצור, הוא הולך לשנוא אותי כל כך.

יום שישי, היום! קמתי עם כוחות מחודשים! ואירגנתי לכם פוסט מפורט על למה לא עדכנתי כל כך הרבה זמן! בערב יש מסיבה שאני הולכת אליה עם חברה שלי. למרות שהמסיבה ממש ממש ממש באמא של הקצה של העיר אז נראה כבר איך נגיע לשם.

וזהו, ככה עברו עליי השבועיים שלא עדכנתי פה בבלוג, חסר לכם שלא קראתם את הכל!

 ועכשיו נעבור למבצע קטנטן.

קרדיט ענקי לדובשנית המתוקה שהכינה לי מבצעון! תודה רבה רבה רבה לך! והנה עוד משהו שהיא הכינה לי:

תודה רבה!(:

אם גם אתם רוצים להכין לי כפתור או מבצעון או משהו חמוד כזה אתם מוזמנים בכיף ואני אעלה לבלוג ואפרסם אתכם בגדול בפוסט!

הנה המצבע שהיא הכינה לי:

מבצע תותים!

123456 789101112131415

 1617181920212223242526 27

28 2930

5 מלונקקים בגדול בתחילת הפוסט הבא!

-

 3 הראשונים מלונקקים:

פאפי | nomka | creep | rise of evil | with you

-

בקשר לתחרות עיצובים, אני אעדכן את השלב הבא+ תוצאות ביום רביעי. לא בעצם ביום חמישי, כי ביום שני אני הולכת להשקה של לאהוב את אנה, אז אני אעשה פוסט קצרצר על איך היה בהשקה וכו' ביום שלישי. אז ביום חמישי יהיה פוסט מפורט על התחרות ועד השלב הבא+ על הגמר הגדול שמתקרב ומגיע[!!!] התרגשות!!! אני רוצה הפעם לתת לכל אחד ביקורת על ההגשה שלו+ ציון בגלל שאתם מתקרבים לגמר.

-

עריכה 18.3.09 [22:25] יום רביעי.

טוב תקשיבו אני אעשה פוסט על ההשקה של הסדרה "לאהוב את אנה" עם התוצאות של התחרות והשלב הבא ביום שישי.

מצטערת שהפוסט לא יהיה מחר, יש לי מבחן במתמטיקה [07] על מרוכבים ופונקציות מערכיות ואני חייבת לחרוש למבחן הזה אז אין לי זמן לנשום אפילו.

בנתיים מוזמנים להמשיך להגיב על הפוסט הזה כמובן

-

זהו להפעם חברים,

תגיבו!