אסור לטעות. אני לא מחבב רשתות ספרים יתר על המידה. אני מוצא משהו מאוד המוני בכל המון האנשים הצובעים על דלתות הזכוכית ומנסים לקנות עותק של הארי פוטר 17. זה פשוט לא אני. אני למשל, מאוד אוהב את "תולעת ספרים" - את החלק הספרותי בה, כי הקפה פשוט זוועתי (למרות שרונה טוענת שיש שם סלט טוב, שיהיה) - יש במקום הקטן יחסית משהו חמים ונחמד. היחס הלבבי של המוכרות, שלא אכפת להן גם אם תשב סתם, פשוט כיפי.
עד לא מזמן הייתה בסנטר מפלצת קטנה, חנות מציאות לא מדוגמת של צומת ספרים - כמה שהיה שם כיף! כיף אדיר! מצאתי כל מיני ספרים על פוליטיקה ומדיניות (שעוד לא קראתי, אבל עוד חזון למועד), ספרים על תקשורת עם אוריינטציה הומוסקסואלית. ספרות יפה. והכל ב- 15 ש"ח. קצת עצוב שאני מפרסם את המקום אחרי שהוא כבר לא קיים, הא? :)
בשבועות האחרונים יש שיפוצים במתחם ההוא, יחד עם שלט שאפתני למדי - "כאן תיפתח חנות הדגל של צומת ספרים". היום הייתי בסנטר, והחלטתי לבדוק איך מתקדמות העבודות - ולמרבה הפלא הן הסתיימו, ובמקום נפתחה חנות מרהיבה ביופיה. ספרים בכמויות שלא יכולות להיספר ע"י עין אנושית. שולחנות עץ ענקיים לקריאה, פשוט גן עדן לספרים.
נזכרתי באותו רגע בסרט "יש לך הודעה" עם מג ריאן וטום הנקס. הסרט עסק בין היתר (המרכז היה אמור סיפור האהבה-שנאה של השניים) בעולם חנויות הספרים. הקטנות והביתיות מול הגדולות והמסחריות. עד היום, אני חושב שתמיד העדפתי סניף קטן וביתי על חנות ענק של סטימצקי שבו המוכרות נותנות בך מבט זועף אם תתעכב יותר מדי ליד אחד הספרים כשהוא פתוח, ואין בהן אפילו מקום ישיבה סביר.
בחנויות קטנות יש תרבות ישיבה. בניגוד לסטימצקי שמרוויחים בעיקר על חשבון לקוחות מזדמנים, שקונים ספרים כמתנות או סתם כך, החנויות הקטנות תלויות בקהל לקוחות יותר קבוע, שהמוכרים כבר מכירים ומוקירים. המטרה היא שהם ירגישו כמו בבית. אם הלקוח ירגיש בנוח לקרוא 30 עמ' מהספר בחנות, סביר להניח שהוא יקח אותו הביתה (וגם ישלם בדרך). צומת ספרים היא רשת קטנה יותר מסטימצקי. עם זאת, גם החנויות שלה לא שידרו יותר מדי חמימות מעולם. לא שאני חושב שהחנות החדשה כולה חמימות, כן? היא גדולה, מסיבית, רחבה, ללא פינות קטנות ונעימות - היא עדיין חנות רשת לכל דבר, אבל היא מבשרת שינוי מחשבתי - סוף סוף יש מקומות ישיבה מוסדרים שבהם אפשר להנות מחדוות הקריאה בלי מבטם הבוחן של המוכרים. אולי זה הוא התחלה של שינוי?