רק עכשיו נתפסה אצלי הידיעה שכתבתי פוסט שלם על היסטוריית הספרים שלי. באמת חסרים לי נושאים, הא? אז הנה מקבץ.
השבוע שאלו אותי למה אני כותב כאן בצורה נושאית ולא על חיי הפוריים ומלאי החוויות. יכולתי להפנות את השואל לפוסט על יהודה לוי ונינט טייב בשנית, לאחר שהוא כבר קרא אותו, בכדי שיתייחס לפסקה האחרונה שמסבירה מה בדיוק מה אני מנסה לעשות כאן. לא בדיוק, בערך. לחשוף את החיים האישיים שלי כאן (מלבד הקטע על השיער) זה די לא אפשרות מבחינתי. אני חושב שזו רק פאראפרזה למציאות, בה אני גם נפתח ממש לאט. יש עדיין המון אנשים שרואים בי אדם קר שלא מחצין רגשות, אנשים שלא יודעים, אני מניח.
רציתי לקנות אוזניות ל- MP3 שלי, כבר כמה שבועות טובים, אבל כמו כל דבר אחר, דחיתי את זה שוב ושוב. לבסוף החלטתי לחטוא ולעשות קניות בחג השבועות. הגעתי לאופיס דיפו כולי מלא שמחת חיים וחיפשתי אוזניות. יחד עם ה MP3 (לפחות עבורי) חדרה גם מה שאני מעדיף לקרוא לה "כישלון המאה" - שרשרת שאליה מחוברות אוזניות, אבוי לזוועה. כל הזמן תהיתי, מה כבר ההבדל, מה זה נותן, ולמה אני צריך להסתובב עם זה. החלטתי להרוות את צמאוני לידע (!) ובחרתי מוכרת לפנות אליה, אחרי שהיא התפנתה מבדיקת הציפורניים שלה. לשאלתי הפשוטה "בשביל מה צריך אוזניות MP3 (עם שרשרת)?" היא ענתה בבטחון מוחלט [מדמה טון פרחי] "כי ל MP3 יש חור אחר לאוזניות" ותגובתי הייתה "[גלגול עיניים]מה???!!!". חברתה מלאת התושייה נחלצה לעזרתה ואמרה לה משהו בסגנון "סתמי את מדברת שטויות" ונתנה תשובה קצת יותר שפויה שדנה בנוחות שבנשיאת המכשיר קרוב לליבי. אחרי שהתרחקתי מעט שמעתי את הראשונה מוודאה עם השנייה את טעותה בשנית "את בטוחה שזה לא חורים אחרים?". אכן, תמונות קשות.
הא, פתאום נזכרתי שעוד לא דנתי בצבע השיער שלי. לא שהוא *כזה* נושא לדיון, אבל עדיין, הוא כתום. השיער. שלל תגובות קיבלתי עליו ב 20 שנותיי (ו-7 חודשים, בדיוק בעוד שעה וכמה דקות - כשנחגוג את סוף העולם) ופשוט אי אפשר להתייעף מהן. זה מסוג הדברים שאנשים חייבים להביע עליו דעה. טוב, הוא שונה ומיוחד, אני יודע, כזה גם אני. טוב, נו, שימותו הקנאים, השונאים ואלה שמנסים לצבוע ועובד להם בערך.
ולסיום, הערה אחרונה. הגעתו של סוף העולם הפעם (בניגוד ל 9.9.99 ול- 1.1.2000) לא מעוררת גלי פאניקה או חרדה, ואני תוהה, האם העולם הפך לציני יותר, פחות מלא באמונות טפלות? קשה לי להאמין, מה קרה הפעם? כולם עסוקים מדי בחורבן האמיתי שאיראן יכולה להפיל עלינו?