I Might B The 1

אני יושב כאן וחושב למה בעצם אני לא כותב. אני חושב שאני פשוט לא מנצל את הזמן שלי נכון. נרשמתי לקורס, ובמקום ללמוד אליו כמו שצריך אני רק יושב כמו פדלאה מול המחשב ובוהה, לא קורא כתבות, יכולת הריכוז שלי שואפת לאפס כי אני לא יישן מספיק. פשוט בוהה.

היום חשבתי על זה שיש לי המון מה לכתוב כאן, המון השתנה, ויש עוד הרבה שבכלל לא התחלתי לדבר עליו. מתי זה יקרה? לא ידוע. לא היום בודאות. היום אני רק אספר שקניתי ספר סושי. החלטתי שאם אני אוהב את זה עד כדי כך אפשר לנסות להרוס את האהבה הזו בבית, מה שבטוח, אם היא תיהרס, זה ישתלם לי כלכלית. מצד שני, אני מקווה שזה לא ייגמר בנזקים גופניים, הרעלה למשל.

הייתי בסנטר יחד עם ליאב, בשביל דברים שהוא היה צריך. לא היינו שם יותר מדי, שעה וחצי בערך. היה ממש נחמד, אני מרגיש שאנחנו מתקרבים, כמו עם רונה. חבל שערן נסע לחו"ל, הוא יחזור, אני מקווה, בקרוב והוא בהחלט היה צריך את זה, אבל עדיין - געגוע אגואיסטי כזה.

אחרי שהכרתי את ערן כמה חודשים ואת ליאב כמעט שנה, ניסיתי לשדך ביניהם. בפעם הראשונה שידכתי בין אנשים שבאמת אכפת לי מהם ולא קינאתי להם. הרגשתי שזו התקדמות ענקית. זה לא עלה יפה, אבל כאמור, זה לא היה העיקרון.

אני גולש וגולש ושוכח שתיכף 00:00, יש לי כלים לשטוף, דברים לסדר, לצחצח שיניים, ללכת לישון ולהתחיל להתעורר מחר ב 6 בבוקר :|.

נזכרתי.