אסור לטעות ולחשוב שאני תמים וחסוד. תמים אולי כן, כיאה לרדיקל ופרפקציוניסט - אני מאמין שכל אדם הוא טוב מיסודו, אבל חסוד? כנראה שהתואר הזה כבר אבד לי אי שם לפני תקופה.
עד לפני שנתיים וכמה שבועות הייתי בתול לחלוטין - לא נשיקה, לא מגע מיני, לא ליקוק תמים באוזן. בקושי מסאז' טפשי באיזו מסיבה לא מוצלחת. ואז יצאתי מהארון, קצת שמנמן, הרבה חסר בטחון, הרבה ממושקף, קצת בור בעסקי אהבה/מיטה.
לפני שיצאתי מהארון (וגם אחרי, אבל לעיתים ממש רחוקות) הייתי מתקשר לקוים החמים. מעין קוים שאפשר למצוא בהם סקס או שיחה. הייתי מנתק לכל מי שנשמע מעניין במיוחד, או מעשי במיוחד. לא רציתי להיקשר. תמיד הייתי מנתק. לאחרונה אני מתקשר לשם בחופשים מהצבא, שעמום או משהו בסגנון, לא ברור בדיוק מה.
אף פעם לא פגשתי בחור, בצורה כלשהיא, ודהרתי למיטה שלו. במקרים הגרועים ביותר, קדמו לזה כמה ימים/שבועות/חודשים של שיחות תיאום מעיקות או סתם שיחות חסרות תוכן משמעותי. אף פעם לא חשבתי שמישהו ידהר למיטה שלי, במיוחד לא כשהתקשרתי הבוקר, מתוך שעמום וחרמנות בוקר קלה לקו החם ההוא.
ואז הוא היה על קו, פתאום אומר דברים שנשמעים נורא מוכרים, אנחנו זורקים שמות יחדיו, וצוחקים על אנשים לא מוצלחים במיוחד מהצבא. אני מכיר אותם מהצבא, הוא מהעבודה בתקשורת. היה נחמד, החלפנו טלפונים, הוא אמר שהוא במילא מגיע לעיר שלי. אמרתי לו "בוא".
התיאור נשמע חביב, והבן אדם נשמע שווה שיחה לפחות. שיחה לא הייתה שם, לפחות לא ארוכה, והוא אכן היה חביב, חביב עד כדי כך שהברכיים שלי רועדות עדיין, 40 דקות אחרי שהוא הלך, שעה וחצי אחרי שהוא הגיע.
על המיטה שלי, מאובזר לחלוטין (חומר סיכה בשקיקית ניידת?!, קונדומים בשפע ומה שתרצו), על המיטה שלי, זה קרה. עם טלפון מהעבודה שלו באמצע, מאמא שלי בהתחלה, על המיטה שלי - שלא חשבתי שמישהו יעשה בה משהו, זה קרה.
על המיטה שלי!
עדיין עם ברכיים רועדות, מנסה להסוות שאריות... מנסה לחשוב מה זה אומר עליי עכשיו? זה אני? אני רוצה מישהו אחד, לצחוק איתו, לדבר על אנשים ששנינו מכירים ואז להגיע למיטה שלי, שלו, שלנו - כמה פעמים, לא אחת.
ועדיין... על המיטה שלי, עכשיו, לפני חצי שעה, הוא גמר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
