אז אני קצת פחות חולה. אין חום, יש כאב גרון, אבל פחות חזק, והאנטיביוטיקה לא כ"כ משתקת. אני משתקם, בתקווה שלא אפול יותר (תרתי משמע).
הכרתי מישהו, באטרף אפילו. נ'. הוא מקסים, שנון, מיוחד - הכל די טוב על פניו. היינו אמורים להיפגש בתחילת השבוע, אבל אז קרה מה שקרה, והחום ניצח. אז דחינו, ודיברנו בטלפון, עוד ועוד, עד ששנינו כבר די חששנו, שהפגישה די תהרוס את מה שבנינו.
נפגשנו ביום חמישי, ראינו סרט, אכלנו סושי (שרימפס טמפורה, ספייסי טונה וניגירי סלמון) שהיה ממש טוב, על ספסל בגינה בלב ת"א. דיברנו הרבה, עשינו גם דברים נוספים, היה טבעי, היה כיף. ואז הגענו לאוטו שלי, הוא לא התניע, והוא חיכה איתי, עד שאבא שלי יגיע (תוך כדי שהוא מאשים אותי שאני חונה בחורים [רח' ארניה בת"א - לא חור!] ולא יודע להתניע מכונית [גם הוא לא הצליח]) וזה היה ממש ממש נחמד מצידו, והיה מאוד כיף :).
התקשרתי אתמול, כדי לספר לו מה קרה עם האוטו (אוטו חדש - הלך המצבר, מסתבר שהוא לא מותאם לאקלים הישראלי :|). הוא לא ענה, פעמיים. לקחתי את זה די קשה, הייתי עייף מהלילה הלבן עם האוטו וצנחתי למיטה ב 21. התעוררתי ב 10:20, הוא התקשר ב 13:00, אמר שהוא לא רצה להתקשר כי התכוונתי לצאת וכו' וכו', אמרתי לו שנרדמתי, אבל טוב שהוא לא התקשר, היה סתם מעיר אותי :). לא יודע מה יהיה בהמשך, נראה.
אני לא אוהב לכתוב על דברים שקורים לי אונליין עם גברים, אני תמיד חושש שמישהו יקרא, מישהו יספר, בגלל זה גם התוכן הלאקוני של הכל. אולי זה ישתנה מתישהו, אולי נ' יזכה לקרוא את זה מיוזמתי. שיידע אבל מראש שיום חמישי היה באמת כיף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
