היה היה ילד, לילד קראו דני. לדני היה דרקון גדול ואדום שנושף אש מפיו, ומנחיריו הייתה יוצאת לו לבה במקום נזלת. דני פעם אחת הזמין את הדרקון, שאחרי שיחה קצרה הסתבר שהייתה בכלל דרקונית, אליו הביתה בצורה ערסית למדי: "אז מה, מותק, את עולה לקפה?". הדרקונית חשבה: "מי הוא חושב את עצמו החזיר הזה, מעז לקרוא לי 'מותק'? אני אפשוט את עורו מעליו ואטרוף את בשרו..." ותוך כדי לחשה באוזנו במתיקות "קפה? מוצא חן בעיניי.". שניהם עלו במעלית הבניין ונכנסו מבעד לדלת, לא מדליקים את האור, עוברים ישר לחדר האהוב על דני ונותנים לעניינים להתחמם. לפתע אמר דני: "נמאס לי, יותר מדי חם פה. תעשי משהו עם הנזלת שלך..." ונתן למקרר להאיר על שניהם, שכן היו במטבח, החדר שדני הכי אהב. דני הלך לעשות מקלחת כי כבר החל להזיע, ובדרך אמר לדרקונית: "יש נייר כסף בארון...".
הדרקונית זעמה, עוד שניה והייתה מולקת את ראשו עם ציפורן הזרת שלה. "כמובן, יקירי. אנקה את הנזלת מיד. לך והתרחץ, אני אוהבת כשאתה נקי." אמרה. דני חייך וסגר את דלת המקלחת. ברגע שנשמעה טריקת דלת המקלחת, פנתה הדרקונית אל החלון. היא פתחה חלקית את החלון כשלפתע דלת המקלחת נפתחה.
"את יודעת..." התחיל דני, כשמגבת מסביב למותניו, וראה אותה מול החלון.
"יודעת מה?" שאלה הדרקונית, וחייכה חיוך מתוק.
"אהה...את יודעת שאני אוהב אותך." סיים והוסיף חיוך מבויש.
"כן, אני יודעת." אמרה וחייכה חיוך רחב, "עכשיו לך תתרחץ, יש לי תוכנית לגבי שנינו שמחכה לנו בחדר השינה, " הוסיפה בזימה, "נראה לי שאתה תאהב אותה". דני, מרוצה, חזר למקלחת וחשב: "איזה כיף, אני בטוח שהיא חושבת על העונה השישית של 'דרגון בול'..."
הדרקונית ראתה את דלת המקלחת נסגרת, כך שהאור היחיד שנראה מהמקלחת יצא מהרווח שבין הדלת לרצפה במן קו אופקי, והוציאה את ראשה מהחלון, ולאחר מכן את כל גופה, וקפצה מן החלון, 7 קומות היישר מטה. באוויר, בעודה עוברת את הקומה הרביעית, אמרה הדרקונית מילת קסם- לחש שניתן לכל הדרקוניות לכשירצו להפוך מבלונדיניות חטובות לדרקוניות קטלניות.
[הערה - לכל התוהים, היא לא שוודית. שוודית הן מלאכיות, ולהן לחש שונה משל הדרקוניות. דרקוניות הן בדרך כלל פולניות.]
הבלונדינית הפכה לדרקונית אדומה, פרסה את כנפיה הגדולות ונסקה היישר מעלה, לקומה האחרונה, הקומה של דני. היא התבוננה מבעד לחלון מקלחתו של דני, ראתה אותו חופף את שיערו, וזיהתה בשמיעתה את זיופיו הנוראים שצרמו את אוזנה. הדרקונית חייכה לעצמה בזדוניות, התעופפה מעט מעלה ונחתה על הגג, רואה מולה לא פחות ולא יותר מ- 28 דודי שמש לבנים. "שניים פועלים," הבחינה. אחד של דני ואחד של שכן אחר, כך הניחה. חשבה מעט הדרקונית, והגיעה לכלל החלטה: "אשרוף את שניהם". הדרקונית החלה נושפת אש ולבה על שני הדודים.
דני, שלא חשד בכלום, הרגיש שהמים מתחממים, והיה בטוח שכיבה את הבוילר. "לא משנה," אמר, "אכבה אותו כשאצא" וניסה לקרר מעט את המים בכך שהזיז מעט את ידית הברז אל הצבע הכחול, אך המים הפכו רק חמים יותר. "בטח השיפוצניק הזה טעה בצדדים" רטן דני, והזיז את ידית הברז אל הצבע האדום. המים, בתגובה, החלו מעלים אדים. "אם כך," אמר בעקשנות "אסגור את המים ואצא מהמקלחת. הדרקונית בטח מחכה לי עם דיסקים של 'דרגון בול' בתוך הDVD." וסגר את זרם המים. המים אמנם הפסיקו לזרום, אך במקומם החל לצאת קיטור מברז המקלחת. קיטור, לבן וחם מדי למגע, החל מתפזר בחדר. לפתע נשמע פיצוץ. לחץ הקיטור, שהיה קשה מנשוא לברז מקלחת פשוטה, גרם לה לטוס לאורך החדר, מותירה מאחוריה מראה מנופצת שהייתה תלויה מולה, שובל קיטור לבן וחור בקיר שעליו הייתה תלויה הברז, אותו חור שהזרים בתחילה מים ועתה זרם דרכו קיטור שרקני. דני, שהסתכל בבלבול על המאורעות, החל מתמלא כוויות קשות, אך למרות הכוויות הקשות, לא נראתה על פניו של דני אף הבעת כאב. הכוויות החלו מקלפות את בשרו של דני ואט אט אפשר היה להבחין בהופעתן של פיסות מתכת כסופות פזורות לכל אורך גופו. דני, כועס על שניתן עתה לראות את המתכת מתחת לבשרו, גרם לידו, בכוח המחשבה בלבד, להשתנות מיד גולמית לחומר כסוף ונוזלי, חסר צורה, ויצר שסתום מכסף שהתאים לחור הפתוח לרווחה שברז המקלחת הותירה בקיר. דני סתם את החור והקיטור הפסיק לצאת ממנו. "סוף סוף. מעט שקט ושלווה." רטן.
דני פנה לצאת מהחדר ואז שמע רשרוש מוזר מגיע מכיוון החור הסתום עתה. דני התקרב לחור הסתום כדי לשמוע טוב יותר את הרשרוש ולפתע סילון של לבה רותחת פגע בגופו של דני. הלבה החלה ממלאת את החדר בשטף, לא מותירה לדני כל דרך להימלט.
ודני, שנזכר לרגע מה קרה למחסל בסוף הסרט השני של "שליחות קטלנית", לא הבין איך לעזאזל ימצא עכשיו, כשהסוללה שלו עומדת להישרף, את הילד הזה שהבישוף שלח את דני לחסל בישראל, אותו ג'ון קונור, שלימים יהפוך להיות מנהיג מחתרת בשם "GreenPeace", מחתרת שתסכל את תוכניתו של הבישוף ותציל את האנושות. ואז דני נזכר בבישוף, האדם שהוא היה חייב לאהוב כי הוא זה שתכנת אותו. הבישוף, שלום אסייג שמו, שכמובן התמנה למשרה זו בשנת 2018, כארבע שנים לאחר שמצא עצמו מותקף ע"י מספר ערסים ישראלים בעודם צועקים לעברו "ספר בדיחה...ספר בדיחה...", והחליט להקדיש את חייו לנצרות, שבחסותה תכנן את נקמתו, מקסים בדרכו במעלה הדרגות את כל הכמרים בעזרת חוש ההומור המפותח שלו. הבישוף הקים בחשאי, ובעזרת מוסלמים נחמדים שבסך הכל רצו להשתלט על העולם, מפעלים לייצור נשק גרעיני שתוכנתו לפגוע בישראל. כך קיווה הבישוף להביא את הקץ אל הערסים הישראלים, עד שאותו ג'ון קונור ומחתרתו חשפו את תוכניתו ופרסמו אותה בCNN. ג'ון קונור ומחתרתו אספו תרומות וקנו באותן התרומות מספיק חומר נפץ כדי לפוצץ לבישוף את כל המפעלים. וכך עשו. הם פוצצו את מפעליו של הבישוף וכך גם את תוכניתו למחוק את קיומם של הערסים הישראלים, למרות שאת התוכנית הזו ג'ון דווקא החשיב לנפלאה מעין כמוה, והוציאה לפועל בעצמו ב1.3.2048, היום שנודע כ"יום הדין", כחלק מפרויקט "טיהור העולם מפסולת" שהגתה המחתרת. הפרויקט הוכתר כהצלחה למרות שכמה ערסים-ניצולים היגרו לארצות שכנות והפכו למוסלמים שיעים שוחרי מלחמה. עכשיו הבישוף רוצה לנקום בג'ון על כך שלקח לעצמו את כל התהילה בהשמדת הערסים הישראלים, ולכן שלח את דני אחורה בזמן כדי להרוג את ג'ון לפני שהושפע מאימו, פעילה קיצונית בשנים הראשונות להקמת המחתרת, שכן הם הופרדו בלידה והתאחדו רק 15 שנה לאחר מכן, כאשר החליט ג'ון לצאת ולחפש את אימו האמיתית בארגנטינה ומצא אותה לבסוף חולה בשפעת קלה, זמן קצר לאחר שחברו הטוב ביותר, חמוריקו, נפטר באמצע הדרך ממחלה קשה שעדיין לא המציאו לה שם, וקל וחומר שלא תרופה.
כשדני נזכר שהוא כאן בשביל הבישוף שהוא כל כך אוהב, ונזכר גם עד כמה הוא לא רוצה לאכזב אותו, הוא החל לעשות את דרכו אל עבר הדלת. הוא צלח כמה צעדים, אך מאוחר מדי, עד מהרה רגליו נמסו, ולאחר מכן כל גופו המתכתי, עד שלבסוף פרחה סוללתו. דני חוסל סופית.
ובינתיים הדרקונית האדומה על הגג לא פסקה מנשיפתה, להוטה להרוג את החצוף, להפוך את דמו לחלק מהלבה הבוערת. לפתע ראתה דמות, דמוית דרקון, עפה במהירות מתוך אחד מחלונות הבתים. גופה של הדמות, שמה לב הדרקונית, היה חרוך ונוטף לבה. "זה בוודאי השכן השני..." אמרה הדרקונית ודפקה לעצמה פטיש 5 קילו על המצח. הדרקון השחור, זכר במינו, היה חזק וחסון, שכן השקיע רבות בתעופה- הספורט החביב על הדרקונים. הוא עף במעגלים מסביב לבניין, ועשה זאת במיומנות, ראתה הדרקונית, חיפש אחר זה שהפריע לו במקלחת הנעימה שלו אחרי האימון. לבסוף הבחין הדרקון בדרקונית ונעץ בה את מבטו המהול בכעס.
והדרקונית, מעט נבוכה מהטעות שנפלה בידה, חייכה אליו חיוך כובש...
לאחר מספר דקות שני הדרקונים הביטו אחד על השנייה בזימה, וסיימו, לאחר קרב ארוך ומלא תשוקה, את הלילה במיטה. מכורבלים יחדיו. רואים 'דרגון בול', העונה השמינית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
