אין יום שאני לא חושבת עליך ובוכה ,
אין שנייה שעוברת בלי געגוע אליך .
אני לא יודעת למה את לא מדברת איתי ,
ואני לא יודעת מה עשיתי ,
אבל אני בטוחה שזה משהו שפגע בך .
אם רק היית אולי אומרת לי אולי הייתי יכולה לתקן .
אם הייתי קצת חשובה לך ,
היית מנסה לפתור את הבעיות ,
לא להדחיק , ולא לברוח . -
כי את ! את כן את !
את ספיר דור ! א=ת !
את אמרת לי שלהדחיק ... ולברוח ... זה המצאה של פחדנים .
ואסור לברוח או להדחיק דברים !
כי בסוף נתפוצץ .
אז למה את בעצמך עושה את זה !?
למה את פשוט לא אומרת לי ,
מה עשיתי ? אם עשיתי ?
למה ברחת ככה למחוק 3 שנים של חברות ?
לא כאב לך ?
כי לא נורא כאב ,
ולא רק כאב . עדיין כואב .
זה כמו פצע שלעולם לא יתרפה .
היינו ביחד , שבועיים שלמים של הנאה ,
את אצלי אני אצלך .. אני חייבת להגיד לך , בחיים שלי לא נהנתי ככה !
אבל אולי עכשיו אני די מצטערת שזה קרה ,
אולי לא היינו מנתקות את הקשר אם זה לא היה .
אני כבר לא יודעת מה לחשוב .
ספיר ?
כתבתי את זה עם דמעות בעיינים , מהלב .
אני לא מצפה שתסלחי לי (על משהו שאני לא יודעת שעשיתי אפילו)
ואני לא מצפה שככה בשנייה נחזור להיות כמו פעם ,
כי זה בלתי אפשרי ..
אני רק רוצה שתגידי לי שאת מאושרת .
אוהבת לנצח ,
שחר . =[

"לפעמים את יודעת , -
רק הבכי מזמן לזמן , *
בא מתוך געגוע ישן .... "