הנה התחלנו שנה חדשה, ועכשיו קראתי את מה שרשמתי בתחילת השנה שחלפה לה, 2007 הייתה מלאה בהמון אירועים מוזרים והזויים. אבל היא נגמרה, ו-2008 התחילה, ולפני שינואר נגמר עשיתי את אחד הצעדים הכי גדולים שעשיתי עד כה בחיי, אני אזרח, השתחררתי מצה"ל לאחר 5 שנים, חתיכת צעד ענק לעשות, אבל עשיתי את זה בלב שלם, ועכשיו מה? AND NOW WHAT? הפעם שאני כותב את השאלה הנצחית הזו שמלווה אותי כבר מספר שנים אני נוטה לחייך, חיוך קל כזה, כאילו עכשיו אני כבר יותר רגוע לגבי השאלה הזו, כאילו עכשיו זה יותר ברור מה התשובה, אני עדיין לא יודע להגדיר אותה בדיוק, אבל יש לי הרגשה טובה כזו, שהיא לא כל כך גרועה כמו שהיא הייתה מצטיירת בעיניי לפני השחרור, עשיתי צעד אחד, זהו הראשון מבין המון שעוד נותרו לי לקחת, אבל גם מסע של 1000 צעדים מתחיל באחד קטן, ואני התחלתי באחד גדול. ועכשיו, יש המון תוכניות, ואני רוצה לבלוע את כל העולם, ואני מנסה כאילו שאני מאמין שזה אפשרי, אבל אני מודע לגבולות שלי ויודע שלא הכול ניתן לעשייה, ויש דברים שיידחו למחר ומחרתיים, אבל כל עוד אני מודע לכך, ושומר אותם בצד עד שיגיע זמנם, לדעתי המצב מעולה, תאילנד מתקרבת אלי בצעדי ענק, היום קניתי את הכרטיס, ההופעה מתקרבת מהר יותר, ועדיין לא התקדמתי יותר מדי עם אילן או לבדי בנושא. הספר הזה שתקוע לי באמצע העולם חייב להיכתב בקרוב, עוד לפני היציאה לחו"ל, כל עוד הכול טרי בראש וניתן לשפוך את המילים לדף, או למחשב. ומה עם הספרים האחרים, והתסריטים לסרטים, ולהיסגר על מקום לימודים ולהירשם, ומה עם ארה"ב שגם היא אוטוטו מתחילה להתקרב.

שקט, דממה, רק הרעש של מפזר החום מאחורי, ושל תקתוקו של השעון על הקיר, ואני רוצה לישון, כי מחר מעבירים את סיגי דירה, ויש המון עבודה, וזה עוד שלב בדרך, כי אחרי שהיא תצא מהבית אני מקבל אגף לעצמי, וזה עוד משהו שצריך להשקיע בו המון זמן ועשייה, וצריך גם לצבוע את הבית ולשפץ פה ושם דברים, ואמא רוצה שנאי אעשה את זה, בקיצור, בלאגן שלם, וזה כיף שיש המון לעשות, אני לא חושב שאני יכול לשבת בשקט, יום שלישי כשהגעתי לבית מהבסיס בפעם האחרונה, היו כמה שעות שלא מצאתי את עצמי, מסתכל על הדברים שהבאתי לבית מהבסיס, מסדר את התיק שהייתי לוקח לבסיס ושם אותו מתחת למיטה, הולך למטבח לשתות עוד משהו וחוזר, מסתובב בחוסר מעש ולא מוצא מקום לנוח בו, זה היה ממש מוזר, אבל ההרגשה הזו עדיין מרחפת מעליי מדי פעם, כשאני נרגע ויושב בלי לעשות כלום או לחשוב על כלום, אז היא מתחילה לעלות שוב, מזל שאני מעסיק את עצמי בהמון דברים, ככה אני לא חושב על החיים חחחח.

טוב העיניים מתחילות להיעצם, נראה לי שאפרוש כל עוד יש חיוך על פני, עד מחר, או הפעם הבאה שאכתוב פה, לילה טוב....

אז מה היה לנו? סיכום 2007

אני חושב שארקדי דוכין אמר את זה הכי טוב מבחינתי

"כבר מזמן זנחתי רוב מטרותיי......"

לא, סתם, פשוט בא לי המשפט הזה למחשבה, האמת שהוא לא צודק בכלל, נכון, עזבתי לא מעט, אבל התמדתי בהרבה אחרים.

אני מסתכל לרגע על הסיכום של שנת 2006 שכתבתי לפני שנה וצוחק, כל כך הרבה השתנה, אני עומד בנקודה אחרת לגמרי, ובכל זאת, יש המון שנשאר אותו דבר, באותו מקום.

אני אעבור בזריזות על היעדים ששמתי לי ל-2008 ואיפה הם עומדים היום, ביומה האחרון של השנה.

1. צבא – זה חתיכת יעד, והיעד הוא להשתחרר!!! וזה קורה בעוד שלושה שבועות, אז אני הולך לעמוד ביעד הזה בהצלחה יתרה חח.
2. לימודים – החלטתי, תקשורת חזותית (עיצוב גרפי מה קוראים אותו היום) ואחר כך, אם אני עדיין ארצה אז סאונד, אבל קודם תקשורת חזותית.
3. חו"ל – זה אחד היעדים שחיכיתי להם כבר כמה שנים טובות, השנה אני טס, בעזרת השם לתאילנד, ואחר כך לארה"ב.
4. התנדבות במשטרה – עדיין עומד ביעד, למרות שהשנה יצאתי רק ל-11 משמרות, זה אומר אחת לחודש בערך. אבל אני עדיין עומד.
5. לכתוב הרבה יותר – אני מתלבט לגבי זה, מצד אחד אני כותב, והמון, שירים (אולי נשמע משהו בגלגל"צ השנה בעזרת השם), ספרים (מקווה לסיים לפחות אחד השנה), ועכשיו גם פתאום בא לי לכתוב תסריט לסרט, ומצד שני, לא נגעתי בבלוג כבר כמה חודשים טובים, אני מניח שאשר לומר שאני עומד בזה, אבל יש מקום לשיפור.
6. ללמוד לנגן במפוחית – כן כן, עמדתי בזה השנה, למדתי את סודות המפוחית, וזה כיף לא נורמאלי לנגן בגיטרה ביחד עם המפוחית. ממליץ לכולם בחום רב.
7. להתקדם עם הגיטרה – עומד ביעד ועדיין מציב אותו לשנה שתבוא, תמיד יש מקום לשיפור.
8. צילום – זנחתי קצת את העסק – גם הצילום עצמו וגם העריכה שלו, אבל זה יבוא בהמשך עם הלימודים.
9. כדורסל – אוי, זה בערך מה שיש לי לומר, הצטרפתי לקבוצה, עזבתי אותה, חזרתי, אני רוצה לעזוב שוב, לא יודע מה לומר בנושא בגדול, אני מניח שנשאיר את זה ככה וזהו, עבור הלאה..
10. הספר – אז אמרתי בסעיף 2 שאני כותב, אבל הספר עדיין לא קיבל חיים, ועכשיו יש עוד ספר שאני רוצה לכתוב, אבל קודם את האוטוביוגרפיה, אחר כך את גישת החיים ואת הסיפור שבא מתוך השיר, לאט לאט, בסוף נכתוב הכול.
11. קולנוע – זנחתי קצת את ההתעסקות שלי בתחום, אבל בא לי הרעיון לכתוב תסריט לסרט מסוים, ואחריו לעוד איזה סרט, ויש לי המון קטעים טובים שיתאימו לתוכניות הומור בטלוויזיה, אז רשמתי הכול, וזה בצד, כשיגיע הזמן, נרים את הכפפה ההיא גם.
12. אופניים – את זה לצערי הרב זנחתי לגמרי, לא יצאתי לרכיבה כמעט חצי שנה, אבל לא נורא, זה לא תחום שאני אשקיע בו יותר מדי, זה נחמד מדי פעם, אבל זה כבר לא עושה לי את זה.
13. החלום – עדיין קיים, רשום לפרטי פרטים בצד, גם את הכפפה הזו נרים בהמשך, אבל אני יודע שזה עדיין לא הזמן.

אז אלה היעדים המרכזיים, יש עוד כמה שאני שומר לעצמי. אין ספק שזו הייתה שנה מלאה בתהפוכות ושינויים, שנה של פיתוח עצמי, למידה והתפתחות מסיבית.

אז שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה, מתוקה כדבש, שנה שבה כל משאלותיכם יתגשמו, שנה שבה כל אלה שמחפשים אהבה ימצאו אותה (מחזיק לכם אצבעות), שנה שבה תבכו רק דמעות של אושר ושמחה, ושנה שבה תצליחו בכל תחום שתבחרו בו.

לילה טוב 2007, בוקר טוב 2008!