נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.

זה היה הרבה יותר טוב, בגדר הכמיהה,

ולא בגדר המימוש.

עכשיו אתה נותן לי, יותר מידי להתחפר בעצמי.

כי אני כרגע עומדת במקום של רגשות מעורבים,

נמשכת לא נמשכת,

רוצה לא רוצה,

ופתאום אתה כמו זורק לי את זה בפנים.

ולא התכוונתי לתת לך הכל,

זה חמק לי מבין האצבעות, אתה צריך להבין.

שאיתך הכל נזיל ודינאמי,

ונעלם בשניות.

ואולי אני לא מאלה שנועדו,

למערכת יחסים כמו שלנו.

ולפעמים עדיף קצת לצעוק, ולא לשתוק.

אבל אתה כבר לא מצחיק אותי עכשיו,

לא כמו פעם לפחות.

אני לא הבחורה  שהכרת בקבינט,

היא הגרסה האחרת שלי,

אם תקלף את הקליפות,

אולי תמצא.

אני בוכה בלילה.