נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.

אתמול כשמישהו בטעות כיבה עליי סיגריה, זה לא כאב כמו עכשיו.

חוסר הוודאות הזאת צורמת לי מידי.

ואולי זו כי זו התקופה הזאת בחודש, ואני לוקה בהתקפי אמוציות גועשים,

או שהוא יותר מידי בלתי ניתן להשגה בשבילי.

ואני מעבדת ולשה את כל המידע הזה בראש, הלוך-ושוב, ומנסה לחשב ימים או לסדר לוחות זמן.

ופתאום אני נשאבת לעצמי ולרחמים עצמיים שלי.

יכול להיות שאני משתפכת מידי, או שאני לא יודעת להגיד את הדברים הנכונים בזמן הנכון,

מעולם לא התיימרתי להיות טובה במערכות יחסים, הבטחתי לו רק להיות יפה ולשתוק.

אבל אם ככה זה ימשיך,

אז אני לא יודעת מה אני אעשה עם עצמי.