נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.

דרוש הגיון להאחז בו, לפני שאני נופלת לתוך התהום העצום הזה, של האותיות והמספרים.

ודרושה גם, קרקע יציבה לעמוד עליה, כי עכשיו זה הכל מעורער ולא וודאי מבחינתי.

בא לי לפגוע ולהכאיב לך, ולבכות לך ועלייך,

בגלל כל מה שאתה גורם לי.

ועכשיו כשכל הסופים האלה הגיעו,

סמכתי עלייך שתהיה המקום היציב להאחז בו,

אבל לחיות רק מהציפיה אלייך זה כנראה לא מספיק.

ואלי הבהלתי אותך, כמו שאני נבהלת מעצמי,

אבל לא אני זאת שחיזרה בעקשנות.

אני קרובה באלפיי שיניות,

לזרוק את כל מה שבינינו ולקחת את האוטו ולסוע רחוק מכאן.