נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.

הייתי מצלמת אותך באלף עותקים ושולחת לכל הפינות החשוכות שבלב ובראש שלי.

באמת, הידיים שלך בצורה שאני מדמיינת אותן עלי עכשיו,

הן כמו שתי להבות, ואתה מדהים כמו שאתה.

אהבתי פעם נער במשקפיים,

והוא היה כל העולם, והרוח והחומר, והמתוק והמלוח.

איך החיוכים שלך, היו מסיימים לי ימים שלמים ברגע.

היה בזה את הקסם הזה, לא זה מהסרטים של דיסני,

הקסם שמפיח חיים בכל מציאות אפורה,

שמצית סיגריות בלילות קרים,

שמדליק ומבריק עיינים,

שגורם להכל להראות קל ופשוט וטבעי, על המיטה ועל הספה ובמרפסת.

מתחת לסדינים שלך הקמנו עולם,

וככה הוא חרב לנו.