נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.

תפסיק למשוך לי בצמה,

ובוא פשוט ותוריד לי את הבגדים.

תראה יש לך מבטים וחיוכים כאלה של ילד קטן,

והלב שלי מרוסק לאלף חתיכות,

אז אם אתה רוצה אותי, פשוט תגיד,

אני מוכנה לשאת ולתת.

שוב מתחילה מין תקופה של חוסר וודאות,

ואני מרגישה כמו סופרת את הצעדים של עצמי לידך,

ולא יודעת אם יפה או לא.

אתה לא יכול להמשיך ככה,

כי אחרת אני אזרק לכיוונך,

ומי יודע לאן אני אפול.

-

אני חייבת לציין שהוא חמודי, המושבניק הזה.