אני יודעת שזה נשמע פתטי, אבל,
אני לא יכולה להפסיק לחשוב על ה10-15 דקות האלה,
כשישבנו שם באמצע שומקום ועישנו סיגריה, כמעט כמו לפני שנה.
היית כ"כ נחמד.
אני חושבת שבפעם הראשונה אחרי הרבה זמן הרגשתי איך זה באמת לרצות להיות עם מי שיושב מולך ומחייך אלייך.
ולא לשבת שם סתם בתור עציץ.
לא ידעתי שאני אוהבת אותך כ"כ.
ושהיית מסריח מסגריות,
וטמבל וגם הרבה שיכור,
אבל היה לך מבט כמעט מהופנט כשהיית מסתכל עליי, ואף אחד לא הסתכל עליי ככה, אף פעם.
אתה יודע שאני ילדה, ואני לא מבינה כ"כ הרבה ברוב הדברים,
וגם אין לי יותר מידי הבנה איך זוגיות צריכה להתנהל, אף פעם לא הייתה לי דוגמא מספיק טובה,
אבל אני חושבת שאם נשב שוב פעם במרפסת ונאכל עוגיות יחד,
אתה תוכל למצוא את מה שמצאתי בי אז לפני שנה,
ותאהב אותי שוב.
____
אני וירדן נפגשנו בצומת מחניים, קצת לפני שהוא נסע עם המג"ד שלו הביתה.
לא התקלחתי כבר שלושה ימים, והייתי כ"כ עייפה, כשהוא פתח מולי ומול הקצין לידי את החלון ושאל מה עם התרגיל.
אני לא חוש בת שהרגשתי ככה חיה הרבה זמן.