נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.

התקבלתי לבה"ד 1.

צוערת.

שבת ראשונה בבה"ד.

שבת שלום.

ואם הוא אף אותי מהגשר, מה זה אומר?

ואם הוא נתן לי את הקפוצ'ון שלו, והלך עם חולצה קצרה?

ואם הוא ישב לידי כל הערב?

ואם הוא הוציא אוטו בשביל להחזיר אותי הביתה?

ואם האוטו הזה הוא ג'יפ?

ואם חבר שלו נתן לי לשבת מקדימה.

ואם הוא נתן לי נשקה על הלחי, אבל על הלחי באמת?

ואם כשאמרתי בחוסר כוונה, נפגש מחר, הוא אמר- בכיף?

ואם נעשה ביחד השלמה?

איפה עומד הגבול ואיך אפשר לדעת.

מה אפלטוני ומה לא.

לכל אחת יש תחביב.

שלי זה בחורים במשקפיים. עיינים חומות ומשקפיים.

כי זה הכי בנאלי בעולם.

ואני לא.

פעם היה משהו מדליק בבחורים עם גינס גזור וסנדלי שורש במסיבה,

והיום הם נראיםלי דיי סתמייים.

כמו אלה שפעם באו עם ג'ינס ונייק.

הוא צריך להיות שונה.

ולא חייב להיות בשייטת.

אתמול מישהו החליט שאם הוא יגיד שהוא בשייטת זה יראה לי מגניב.

זה נראה לי נואש.

דברים משתנים. אנשים משתנים.

באמצע שיחה עם בן מסלול נהרסה לי המקלדת, ועכשיו אני עם אחת שחורה מסיליקון.

אבל זה לא נורא.

אני כבר לא אחת,

אני חלק ממשהו.

משהו גדול.

זה השבוע האחרון של ההכנה.

ומשם, הכל הולך להשתנות.