לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.


כינוי: 

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

7/2017

ערב לפני מבחן שאני הולכת להכשל בו


היום לפני 6 שנים סיימתי השלמה.

מזל שיש את הפייסבוק להזכיר לנו נשכחות.

יש תמונות שלי, בצמה בפנים אדומות, מחייכת חיוכים ענקיים.

אני זוכרת שכשזה נגמר רצתי לאבא שלי ופרצתי לו בבכי בידיים.

התקופה ההיא הייתה ההתחלה של הסוף.

3-4 חודשים אחרי הוא התאשפז והכל השתנה.

אבל תמיד הייתי כ"כ טובה בחיוכים מזויפים, חבל שלא בזה עשיתי תואר.

אולי עכשיו לא הייתי מיואשת ממבחן נוסף.

הייתי אז, כמו תמידף

שרוכה אחרי בחור שלא היה מעוניין בי.

עוד מקצוע שיכולתי לעשות בו תואר.

וזה מצחיק, תמיד יוצאת עם בנים ותמיד לא מאושרת.

תמיד קונה בגדים ואין לי מה ללבוש.

תמיד אוהבת את מי שלא יכול להחזיר לי אהבה.

שמתי את הוריקן ביוטיוב, במחשבה שעוד בערך 5 ימים זה יגמר,

והמבחנים הם רק תקופה רעה,

והכל ייתייצב חזרה.

אבל אולי אני ההוריקן? זוורעת הרס בכל מקום שאני מתקרבת אליו..

נכתב על ידי , 13/7/2017 19:58  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אל


כשהם אומרים לכם לסמוך עלינו, אל תסמכו.

אני חברה בקבוצה בפייסבוק שקוראים לה Trust me, I'm a Physiotherapist,

אבל בפועל, אנחנו אנשים שניזונים מכאב.

למדתי הסימסטר על כ"כ הרבה סוגים ומנגנונים של כאב.

נשארו לי עוד 3 מבחנים והראש שלי קצת מעל המים, מנסה לא לטבוע.

אנחנו הכאב. אנחנו השליחים שלו.

אני הכאב.

הלוואי שהייתי יכולה להכניס לארכיון את כל תיקיות הכאב שהראש והלב שלי שומרים בתוכם,

הללוואי שהייתי יכולה לבטל את תחושת האכזבה.

מתאכזבת ממנו כל פעם מחדש, יום אחד מאוהבת לחלוטין ויום אחרי עצובה ובודדה.

אני צריכה לשמוח, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.

אבל מבחינתי, זה עוד משהו שאני יכולה לאבד בדרך.

 

אל תסמכו עלינו.

 מלמדים אותנו להרים, ולחזק, ולמתוח ולשקר.

מלמדים אותנו ללמד להכניס אוויר, ולהוציא, וללחוץ, ולהחזיק, ורק עוד קצת, רק עוד מעט ולשחרר.

מלמדים אותנו ללבוש טייץ ולעשות ספורט ובעיקר להיות מאוד רזות ויפות.

יש גבול למה שאני יכולה ללמוד.

אני מביאה את הכאב.

נכתב על ידי , 10/7/2017 23:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





20,881
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללוחמת סומו. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לוחמת סומו. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)