מדהים אותי כל פעם מחדש איך אני מתפקדת  במין " פיצול אישות"  , יכולה להיות ממוקדת כלפי אחרים  , בלי שום בעיה  להוציא ולחוש ולתת מידע שבדיוק מתאים , מתוך  עומק  של ידע  שלא  תמיד לי ברור  יכולה לשלוח אור של ריפוי  ואהבה , ומצד שני לפעמים עושה את זה   גם שאני  בכלל מרגישה  עם עצמי  נמצאת במלחמה , כן  עם הבקרות העצמית  הקושי שלשחרר , לבכות שמרגישה , והקושי ליישם  את הדברים בחיי  היום יום אצלי , הרצון  לפעמים לשבור את כל המסגרות להרשות לעצמי להשתחרר,  ואז באה תגובה של  בבושקה חברתי הנפלאה מתפוז , שנותנת לי  הבנה, נקודה ראיה שונה  של כמה מהדברים 

 "הלו יקירתי מלאת האור שמפזרת לכולם אך לעצמה פוחדת קצת לשמור. את כמו מגדלור , עמוד ביטון , שמטרתו למרחק לשלוח אור , יקירתי חברתי שגורלה לא שפר , את חזקה עבור אחרים ובוטחת במחר , את שולחת ניחומים ואורות חמים לכל הסובל את מחזקת בחיבוקים. קחי הפעם ממני שק של חיזוקים חיזקי ואמצי והמשיכי להאיר למרחקים , אני אותך מבינה ומחבקת באהבה שמרי על עצמך ואל תהי עצובה . סלקי מחשבות כואבות מליבך איספי רק טובות והנאות סביבך, קבלי בשורות למחר טוב יותר ומאחלת לך בריאות ונחת ואושר , צמודים כחבר . שלך בבושקה"

התגובה הזאת  גרמה לי  פשוט להתרגש  ולבכות   אז תודה לך חברתי המקסימה ותודה לכולם שנמצאים כאן ,{לסופיה שמלמדת אותי דרכה לעוף , לרמה שמצחיקה אותי כל פעם מחדש , לאני  שמזכירה לי כל פעם תובנות ששכחתי }  שאיתם יכולה להרשות לעצמי להיות  אני ההני מי שאני   באהבה שלגיה