כולם מוזמנים למסיבה של גם אמא הנפלאה, השולחן ערוך מלא מטעמים עוגיות אהבה שמחה ובריאות

שוקולדים של חיוכים חיבוקים תקווה ונשיקות

בבר המשקאות מלא משקאות חמים קרים קלים וחריפים

המוסיקה מנגנת שירי אהבה ופרחים ממלאים את האולם בריחם

 שמיכת פלאים ארגתי כשי מאהבה בריאות שמחה אושר

שזורה פרחי זהב מתקוות, חיוכים , חיבוקים, נשיקות אוהבים

ותפלתי שישאר יפרסם את הרשומה ממני שלגיה

הבוקר קמתי עם מסר מסנו כן אני מתקשרת עם בעלי חיים, והוא אמר למה להתווכח למדי אותם את שפתנו שפת הגוף, הריחות , למדי אותם ההולכים על שתיים שאין אצלנו מושגים של רוצח רצח....

זה מושגים שלכם הולכי השנים, למדי אותם את היופי שבטבע את הקשר בין כל הדברים.

הרבה מהטעיות נגרמות בגלל שלא מבינים את שפתנו , ואנחנו אתכם זה היה המסר על הבוקר

ותודה לסנו .

מפרשים דברים בצורה לא נכונה

למשל אצלנו מבט ישיר נחשב איום, שיחה בקול רם בין מנהיג הלהקה [אתם נחשבים כמנהיג הלהקה שלנו] עלול להתפרש כאיום עליכם ואז קורה תקיפה או איום מצידנו

אפילו חיבוק או מה שאתם קוראים כפה יוכלה להתפרש כהתקפה על המנהיג שלנו , ואז שוב יש חוסר הבנה ואומרים שאנו תקפנו ......

ישנם שני ספרים על הנושא של התקשורת בין בעלי חיים  לא זוכרת כרגע את שם המחברת

אבל יש שם קטע יפה על האלפקה וחוסר הבנה של המחברת אותם .......... מאוחר יותר אחפש את השם ואוסיף אותו כאן

הטורפים משמשים כאנשי התברואה בטבע

א. דואגים שלא תהיה אוכלוסיה רבה מדי על שטח המרעה

ב. הטרף בדרך כלל אלה החלשים והחולים שממילא היו מתים אז זוהי הדרך המכובדת שלהם למות

ההסכם הוא בין הטורף לטרף

ג. פגרים גם הם מסוקלים באותה הדרך

בני האדם לא מבינים את זה כך רק היום אולי הם לומדים את חשיבותם של כל חיה בעולם שלנו.

האינדיאנים ועוד כמה שבטים הבינו את הנושא הבינו את המערכת של היקום

ותמיד בקשו רשות לפני צייד , וגם מהחיה שהרגו הם בקשו את רשותה , ואמרו תודה על הסכמתה להיות להם למזון

אפילו מהצמחים הם בקשו רשות לקטוף , השאירו תמיד שי בחזרה .

אחד מתפקידי בגלגול הזה הוא לקשר "המקשרת" בין הטבע לאדם

בין אדם לאדם

ללמד להזכיר את היחסים, את המרקם שיש לנו עם החיות ועם הצמחים ובודאי עם היקום

דבר זה ששכחנו , בעקר האדם הלבן שחושב שהוא מעל כולם , ובשם הדבר הזה השמיד הרבה חיות, עמים, והתעלל בכל מי שלא התאים לדעתו .

מאחלת שבת קסומה עם הרבה שמחה ואהבה

ולאמא מזל טוב ליום הנישואים

בהמשך לוכוחי עם עמית החלטתי לספר את חוויתי מהכלבים בעולמי, אז נתחיל בספור של

הנשיכה - שגרתי עדיין במרכז בדירה שכורה , גרו מעלי בעלי הדירה, להם היה כלב קטן ושמו טובי

טובי היה קשור בדרך כלל שחררו אותו רק בשישי שבת הסיבות היו שהוא היה בורח ומביא את כל הכביסה של השכנים, ופחד מפני הפקחים.

הגעתי לשם מצאתי את עצמי מטפלת בליידי, סנו שאמור היה להיות בזמנו שלהם,

שבת אחת יצאתי לטייל עם החברה כיוון שבעל הדירה לא היה בבית, אז טובי נשאר קשור

אלי הצטרפו לטיול ליידי , סנו , ובלו [אחיו של סנו] וקיקה כלבה של השכנים.

חזרתי הביתה מהטיול בלו נכנס גם לחצר [בלו היה אחיו של סנו שנמסר לשכנים על יד]

החליט שהוא הולך לשתות דוקא ליד טובי הקשור. טובי שכבר גם כך היה עצבני על שהוא נשאר קשור התנפל עליו , והתחילה מלחמה ביניהם.

כיון שטובי היה קשור באתי להפריד ביניהם אך אוי הרגל שלי היתה באמצע , וטובי היה בטוח שהוא תפש את הרגל של בלו . ונתן ביס רציני עד היום יש לי צלקת מכך.

נזקקתי ל 10 תפרים , ומה אתם חושבים שעשיתי אחרי שחזרתי מבית החולים כולי חבושה ברגל????

טובי שידע שפגע בי הרגיש רע ושפוף , נכנס לתוך המלונה הסתכל עלי כולו עצוב, כמובן ניגשתי אליו,

חיבקתי אותו אמרתי לו שאני סולחת לו, כמעט שעתיים לקח לי לפייס אותו

ידעתי שהוא לא אשם , רגלי היתה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.

שבוע אחרי שהיה משוחרר  היה רגיל להכנס אלי לבית, הסתכל עלי האם מותר ??? עדיין זכר את המקרה ואת זה שהוא פגע בי

קראתי לו  בוא , הוא נכנס כולו מהסס , מופתע שאני עדיין חברתו.

טובי זכה בזכותי לקצת חופש מהקשירה , היום הוא כבר קשיש ..............

ספורו של גולי - גולי היה רוטווילר מקסים , שהיה שייך לאילן , והם גרו כל השבוע באונברסיטה , זה היה בזמן שעבדתי בגן החיות

הרבה פעמים טילנו כולנו , גולי לפעמים היה שוכח ורודף אחרי חתולים , אילן היה אומר מספיק

גולי היה נעצר באמצא הרדיפה, למי שמכיר קשה לעצור את הכלבים בזמן מרדף.

אבל הוא היה נשמע לבעליו  בלי היסוס 

גולי  ז"ל נדבק בפרוו מחלה קטלנית והוא לא התאושש ממנה ומת

תמיד אזכור אותך גולי זה שקבל אותי תמיד בשמחה

עכשיו הבהרה סנו וליידי הם כלבים מעורבים סנו הוא צא'ו צ'או  ואמו היא תערובת של לברדור עם זאב אולי עוד כמה סוגים

ספורי הדאר והכלבים

בזמנו עבדתי כדוורית כידוע כלבים ודוורים לא מסתדרים, הכלבים תופשים את  הדוורים כפולשים

כנ"ל  לגבי רוכבי אופנים

אבל היו לי כמה כלבי זאב קשורים שהיו מתחילים לנבוח רק כאשר הייתי שוכחת ללטף אותם להגיד להם בוקר טוב

רק מקרה אחד סרבתי להביא דאר וזו היתה זאבה שהיתה משוחררת בחצר, והתהגותה לא מצא חן

בעיני וצדקתי יומים אחרי  היא תקפה את הבעלים שהסתבר התעללו בה בשקט.

שוב מי אשם בחנוך האדם

הכלב היחיד שאני לא בוטחת בו זה הדוברמן  וזה בגלל שיודעת שחלק מהם סובלים מפגם גנטי

וריד צר בראש שפוקע באופן פתאומי גורם לכלב להשתגע ולתקוף כל מה שבסביבה

וזה אני יודעת בגלל חברה שגידלה דוברמן מגיל0 אמו מתה בלידה והוא היה הגור היחידי שנשאר מהשגר.

יום אחד תקף ללא סיבה מאחור את חברתי כמעט הוריד לה חצי תחת, בנתוח  לאחר המוות.

הסתברר שהוא סבל מפגם הגנטי הזה שנובע מזיוגים קרובי ם מדי, אגב חברתי הנ"ל ה משיכה לגדל דוברמנים

ספור נוסף כלב של חברה אחרת קבל תרסיס מדוור היא לא היתה במסלול שלי.

עכשיו שהייתי מגיעה בלי המדים לא היתה בעיה היה מקבל אותי בשמחה וצהלה

אבל כשבאתי עם מדים ותיק ישר אחרי העבודה , ראיתי כלב מבולבל מצד אחד מכיר את הריח זו מישהו שהוא אוהב

אבל רואה את המדים והתיק זוכר את התרסיס והכאב בעינים.

היה נובח ובורח, מתקרב ונסוג כך כ10 דקות עד היה מזהה ובוטח.

לכלבים יש דחף לרדוף אחרי דברים שרצים לכן הם רודפים הרבה פעמים אחרי האנשים שרצים.

לא גידלתי אף פעם אמסטף , וסנו וליידי הם כלבים מעורבים.

הנה מידע על רווטולרים

אם תעצור אדם ברחוב, ותנסה לברר מה אומרת לו המילה רוטויילר, הוא קרוב לוודאי ישתמש בביטויים כמו כוחנות, תוקפנות ואכזריות. רק במקרים נדירים, אם בכלל, נשמע בהקשר זה ביטויים כמו נאמנות, מסירות וחריצות. לא יהיה זה מוגזם לקבוע, כי הרוטויילרים הישראלים, סובלים בשנים האחרונות מיחסי ציבור איומים ממש, שבנו להם תדמית השונה במקרים רבים מהתמונה האמיתית. המצב אף הגיע לידי כך, שברמת השרון טרחה המועצה המקומית לחוקק חוק רוטויילרים מיוחד האוסר אחזקת סוג כלבים זה בתחומי הישוב. בעבר, מסתבר, זה לא היה המצב.

היסטוריה

הרוטויילר הקדום שימש ככלב רועים שרירי וקשוח, שצעד לצד הלגיונות הרומיים ברחבי אירופה. את שמו קיבל, ככל הנראה, כשהגיע עם אותם לגיונות לעיר הגרמנית רוטוייל, ששימשה אז מרכז איזורי לסחר בבקר. הדרכים בהן צעדו הלגיונות היו קשות, ארוכות ומסוכנות, והעבודה קשה וכמעט בלתי פוסקת. לא הרבה גזעים היו מסוגלים לעמוד בדרישות אילו פרט לרוטויילר. במשך השנים התערבבו הרוטויילרים עם גזעים שגדלו במקומות אליהם הגיעו הצבאות הרומיים, ובהדרגה נוצר גזע ששילב מבנה פיזי חסון ביותר עם אופי קשוח וזכה לכינוי "כלב הקצבים של רוטוייל". משימתו העיקרית של רוטויילר היתה להנהיג ולהוביל עדרי בקר עצומים ולשמור עליהם מפני טורפים. עקב הצלחתו הרבה של הגזע, הוא הפך לפופולרי באירופה, ובין השאר שימש לסחיבת מרכבות ועגלות של רוכלים מסוגים שונים.
כניסת הרכבת והחמור גרמה לנישול הרוטויילר ממרבית תפקידיו, עד שב- 1950 נותרה בעיר רוטוייל רק כלבת רוטויילר אחת. למרבה המזל, ובעיקר בזכות נאמנותו ואופיו הרגוע של הגזע, רכש הרוטויילר אוהים גם מחוץ לשכבת הסוחרים, וכך למעשה ניצל מהכחדה. כבר ב - 1907 נוסד מועדון הרוטויילרים הגרמני. מועדון בינלאומי נוסד זמן קצר לאחר מכן. ליבשת אמריקה הגיעו פרטים ראשונים ב - 1928 והפכו בהדרגה לפופולארים מאד.
שני רוטויילרים ראשונים הובאו לארץ ב- 0791, ככל הנראה מגרמניה.
בשנים הראשונות לא נהנה הגזע מפופולאריות רבה, ונתפס כמין דוברמן מעורב או כתערובת מוזרה בין בוקסר לדוברמן.
ב - 1971 הגיעו לארץ 13 גורי רוטויילר שנתרמו לחיל הים. מכיוון שהיו רק
גורים צעירים, היה צורך למצוא להם הורים מאמצים, ומשפחות רבות התאהבו בגזע. כך קרה שכלבים רבים נשארו בחיק המשפחות, וגורים נמכרו. אבד הקשר עם חיל הים והרוטויילר החל להתפשט בארץ.
ב - 1976 נוסד מועדון הרוטויילר הישראלי, אך בתחילת שנות ה- 80 עדיין לא היו כלבי רוטויילר רבים בארץ. כך למשל מתוך אלף כלבים ששמרו על בסיסי חיל האויר, רק אחד היה מסוג רוטויילר. לקראת שנות ה - 90 חלה
עלייה דראמטית בפופולאריות של הגזע וההערכה היא שכיום יש בארץ למעלה מ - 1500 כלבים גזעיים עם תעודות.






מראה

הרוטויילר מזכיר בריון נמוך, שרירי ומוצק. הוא משדר עוצמה, דריכות וביטחון עצמי. למרות הופעתו המאסיבית, יש בו אצילות רבה, מבנה קומפקטי ופרופורציות נכונות. קשה שלא להתפעל מרוטויילר רץ. למרות המבנה המאסיבי התנועה שוטפת ואלגנטית, עם דחיפה חזקה של הרגליים האחוריות. הצוואר מלא עוצמה, שרירי ומקושת. הראש שטוח וללא קמטים. האוזניים קטנות, משולשות ומוטות בהקשבה קדימה. החזה הרחב והעמוק, משווה לכלב מראה מרשים. הגב ישר ויציב. הפרווה שחורה עם כתמים חומים מעל האוזניים, העיניים, החזה ומתחת לזנב.


אופי

שלא לגמרי באשמתו, יצא לרוטויילר שם של כלב אכזר ותוקפן, צמא דם אמיתי. כל זאת, למרות שבעלים רבים יכולים להישבע כי מדובר קודם כל בכלב נעים ושקט, אוהב ילדים אמיתי. רונן זרצקי, מגדל רוטויילרים כבר 15 שנה: "רוטויילר הוא כלב מקסים אשר זקוק לחינוך מיוחד כל חייו. מדובר בכלב שניתן לערער את יציבותו הנפשית בקלות אך אם יודעים לגדל אותו נכון מקבלים כלב רגוע ושלו מלא בטחון עצמי שקל מאד לאלף ואף פעם לא בורח. הבעיה היא שחלק גדול ממגדלי הרוטויילר בארץ אינם יודעים לשלוט מנטלית בכלב שלהם, ועושים טעויות שמביאות לבעיות התנהגות קשות. יש כלבים, כמו רועה גרמני למשל, שיכולים לספוג טעויות ולהישאר שפויים. הרוטויילר לעומתם, מתערער בקלות. זה כמו שני אנשים שעובדים בלחץ היסטרי. האחד יקבל התמוטטות עצבים והשני יחייה עם זה ללא קושי. רוטויילר הוא זה שיקבל התמוטטות ראשון. הרוטויילר מעדיף את חברת בעליו על פני כל דבר אחר. זה כלב שפשוט לא זז מבעליו. רוטויילר מרוחק מבעליו פשוט אומלל."
רוטויילר אפשר לגדל רק בתוך הבית ובחברת המשפחה. אם מגדלים אותו בחצר למשל, עלול להיגרם לו נזק גדול. זרצקי: " רוטויילר הוא כלב שלא יודע להעסיק את עצמו ופשוט משתעמם עד מוות. כשאין לו חיכוך אינטנסיבי עם בעליו הוא הופך מתוסכל. הדרך מתיסכול מצטבר לנשיכה איננה ארוכה. רוטויילר הוא כלב אידאלי לגדל בעיר. למרות שמקורו ככלב רועים, יש לו קצב חיים של טיפוס עירוני ואין לו בעיה להישאר 8 שעות ברציפות בדירה."
אפשר להגיד שמה שקורה לרוטווילר כיום, דומה למה שקרה לדוברמן בשנות ה- 08'. הפופולאריות הרבה לה זכה אז בין לילה, הביאה לכך שאנשים רבים, שלא התאימו לגידול כלב חזק ומאסיבי שכזה, רכשו אותו בכל זאת וגרמו נזקים לו ולחברה, ותדמית שלילית לגזע. כתוצאה מכך נפגעה מאד הפופולאריות של הגזע. מי שהמשיך להחזיק בכלב, היה מי שבאמת התעניין בו. מספר מקרי התקיפה ירדו, והתדמית השתפרה. כמו הדוברמן, גם הרוטווילר מפונה לקהל יעד מסויים בלבד. מדובר בכלבים גדולים יחסית, המתאימים רק למי שרוצה לאלף ולעבוד צמוד עם הכלב. רוטווילר יכול לגדל רק מי שהכלב הוא מרכז חייו, או במילים אחרות - לא הכלב אשם. אשמים הבעלים. זרצקי: "רוטויילר הוא כלב עם המון ביטחון עצמי. אם לא מתקיפים אותו או את בעליו הוא לא יתקוף. הוא כזה שמסתכל על כלבים מתקוטטים ונובחים באדישות וממשיך בדרכו. נובח רק כשצריך. עם זאת כדי להגן על רכושו ובני משפחתו הוא מסוגל להקריב את חייו. מספרים שלפני שש שנים היה מוטל באמצע הרחוב שיכור מחוסר הכרה אבל אף אחד לא היה יכול להתקרב ולעזור לו מפני שהרוטויילר שלו לא נתן. הרוטויילר הוא כלב ההגנה הכי טוב שקיים. כלב הגנה, ולא תקיפה - ואילו שני דברים שונים לחלוטין! כדי להפוך רוטויילר לכלב הגנה, לא צריך להוסיף לו כלום. רק לא לקלקל את מה שיש. קל מאד להרוס אותו על ידי חינוך מוטעה ולקבל כלב מסוכן".

דב אמיר, מומחה להתנהגות כלבים: " אין דבר כזה כלב רע. נקודה. יש רק
אנשים שגורמים לו להתנהג בצורה רעה. פעם חשבו שאופי הכלב הו עניין
תורשתי, כמו צבע או מבנה. היום כבר יודעים שזו רק מחצית מהאמת. המחצית השניה היא השפעת הסביבה. הסביבה היא האצבע על ההדק. חלק גדול מהרעש סביב הרוטויילר סתם מנופח. גם אם שישה כלבים יתקפו וינשכו ורק אחד מהם יהיה רוטויילר, התקשורת מיד תדווח על מקרה נשיכה נוסף של רוטויילר. למרות שבארץ לא נחקר לעומק נושא תקיפות כלבים, ממחקר שנעשה בגרמניה עולה שהכלב שנשך הכי הרבה היה בכלל רועה גרמני. בסקרים בנושא תקיפת כלבים שנעשו עבור חברות ביטוח, מופיע הרוטויילר רק במקום השבע עשרה ברשימת הנושכים". כשהמשטרה החלה להשתמש לראשונה בכלבים, (1091), היה הרוטויילר פופולארי כמו הרועה הגרמני והדוברמן. כיום נחשב הרוטויילר לגזע המבוקש ביותר על ידי המשטרה והצבא. יש גם רוטויילרים המשמשים ככלבי סיוע לנכים ככלבי נחיה לעיוורים.

טיפול ובריאות

רוטויילר הוא כלב קשוח הדורש טיפול מינימלי. בגיל 3 שבועות נוהגים לקצוץ את זנבו אצל וטרינר. לרוטויילר יש רגישות מסוימת למחלת הפרבו, וירוס מעיים קטלני במיוחד. המחלה מתבטאת בהקאות, שילשולים דמיים, חום, חוסר תיאבון, קשיי נשימה, איבוד נוזלים, אדישות, התייבשות ואף מוות. חשוב ביותר לחסנו בפני מחלה זו.

מתוך עיתון חי.

ועוד מידע על פיט בול

מיתוסים,אגדות ועובדות הקשורים

  לאמריקן פיטבול טרייר

הקדמה

שמו של הפיטבול נקשר באינספור מיתוסים, המצאות ופנטזיות.

ניתן להניח כי הגורם לכך הוא היכולות האדירות והחוסן הפיזי והמנטלי שלו שגורם לאנשים להאמין

בסיפורים שונים ומשונים הגובלים לעיתים בבדיחה.

יש לציין כי את רוב הדברים שתקראו שמענו כאן בארץ מאנשים שונים, חלקם אף מתיימרים להבין

בכלבים.

מטרתו של מאמר זה היא לנפץ את המיתוסים וליישר קו בכל הנוגע לאמריקן פיטבול טרייר.

red nose   יותר חזק  מ  black nose 

זוהי אחת הדעות המוזרות והשגויות ביותר שנתקלנו בהן, ברור שלמי שהפיץ את התאורייה הזו אין  

הרבהמושג בכל מה שקשור ל"רד נווז" או לפיטבולים בכלל !  אם ננסה להמשיל זאת נאמר לצורך

העניין שיש לי שתי מכוניות מאותו  סוג, האחת אדומה והשנייה שחורה  ונאמר שהאדומה מהירה

מהשחורה בגלל הצבע ! 

"רד נווז" מתייחס לצבע אפו של הכלב ( RED NOSE    פרושו אף אדום ) שהיה מאפיין של קו דם

אירי שנקרא OLD FAMILY RED NOSE .  בכלב שפותח עבור ביצועים צבע האף לא שינה דבר 

או כמו שהצהיר פעם ויליאם לייטנר  (מחשובי המגדלים של המאה הקודמת)  ל"רד נווז" יש כמו לבלק

נווז את המוצלחים יותר והמוצלחים פחות, ככלל זה אותו הכלב.

מי שביצע זיווגים ראה לא פעם באותה המלטה "בלק נווז" ו"רד נווז" יחדיו ולאמר שה"רד נווזים"

בהמלטה מוצלחים יותר היא שטות גמורה. לסיכום הנושא, צבע הכלב הוא יותר נושא של טעם

והעדפה וישנם הרבה פרמטרים חשובים יותר בבחירת הכלב (כמו למשל מבנה ויחוס).

.

דקוטה צ'יף של ווילרוקס

 לפיטבול לחיצה של 2 טון בלסתות  

ד'ר ליר בריסבי מאוניברסיטת ג'ורג'יה שבארה"ב טוען שלמיטב ידיעתם לא פורסם עד היום מאמר

מדעי רציני בנושא עוצמת הנשיכה של הפיטבול או כל גזע אחר.

למעשה ישנם פרמטרים רבים שלא ניתן לנתח אותם כנתונים משמעותיים ולהפוך אותם למספרים

מדוייקים של היחס בין לחץ הלסתות  על ס"מ מרובע וכדומה.

כל דעה  בנושא זה היא בגדר שמועה לא מבוססת.או פרי דמיונו של זה שמפיץ אותה !     

לפיטבול מנגנון נעילת לסתות

שוב לפי ד'ר ליר מאוניברסיטת גורג'יה, לפי מיבנה הגולגולת וצורת הראש אין שום מנגנון נעילה יחודי

לפיטבול ולמעשה הגולגולת שלו אינה שונה במבנה האנטומי שלה משל שאר הכלבים.   אף על פי כן

לפיטבול יש ללא ספק את אחת הלסתות החזקות ביותר בעולם הכלבים אם לא החזקה שבהן. 

תנין?  אולי צבוע?

פיטבול red nose חייב להיות בצבע אחד

שוב הצהרה מטעה, "רד נווז" מתייחס לצבע האף של הכלב.  עפ"י ריצ'רד סטרטון (בר סמכא, שופט

גזע,מחבר של 6 ספרים בנושא הפיטבול ובעל שם עולמי בתחום):

 red nose - תאור של קו דם שכשהוא נישמר טהור הכלבים מופיעים בצבע חום אדמדם, לבן או צרוף

של חום לבן.    צבע האף האדום מופיע לעתים בקוי דם אחרים.

יש כ10 סוגים של פיט בול

שוב אינפורמציה לא נכונה,  הסוג הוא אחד וישנם  מספר קוי דם כגון קולבי, לייטנר, סמס,  גס, הווס,

קרבר,,גרנר ועוד.   קו הדם הוא על שם המגדל,  הגזע הוא אחד !

הפיט בול מורכב מ 10 גזעים

דעה מטעה ולא נכונה. הכלב נוצר מהכלאה של שני גזעים שניכחדו : הבול בייטר והטרייר האנגלי

הלבן וההסטוריה מתועדת היטב !

בפיטבול יש דם של צבוע/תנין/שור

שוב דעה שגובלת בפנטזייה, לא ניתן להכליא שני בעלי חיים בעלי צופן גנטי שונה וגם לא ברור לאיזו

מטרה צריכים את הצבוע/תנין (אולי רוצים שהפיטבול יאכל נבלות).

פיט בול טקומה הוא החזק ביותר

ובכן מיהו טקומה?  למעשה טקומה היה כלב (בשם טקומה ג'ק) של המגדל אל בראון שחי בשנים

1940-1950 , טקומה ג'ק היה כלב זירה מוצלח  באותה מידה שהיו רבים וטובים אחרים.   טקומה ג'ק

היה בעל רישום כפול, ב UKC כפיטבול וב AKC כאמסטף.לעתים בעליי פיטבולים טוענים שהפיטבול

שלהם הוא מקו דם של טקומה מבלי  שידעו בכלל מיהו ומהו טקומה.  מעבר לכך אין שום מאפיין או

יתרון או חסרון לכלב מקו דם זה וכמו שהזכרנו לגבי הרד נווז ישנם המוצלחים יותר והמוצלחים

פחות.בקו דם של טקומה  אין מאפיין חיצוני בניגוד לרד נווז מעבר לתעודות שמגיעות מעודכנות מספיק

שנים אחורה.

הפיט בול הוא כלב מסוכן ורצחני

רצח הוא תכונה אנושית ולא של בעלי חיים, אם כלב הופך להיות מסוכן לסובבים אותו הבעיה נגרמת

בכ 99%  מהמקרים מגידול לא נכון. הגורם הוא ברוב המקרים סביבתי ללא שום קשר לגזע הכלב.

מתוך נסיון עם עשרות פיטבולים מהחוג הישראלי רובם המכריע כלבים מאוד נוחים לסביבה.  ישנם

אותם  חריגים שהם אגרסיביים ברמה זו או אחרת ושרובם ככולם הפכו להיות אגרסיביים כיוון

שהבעלים עודד התנהגות זו!!!.

מחקר שהתפרסם בארה"ב ע"י אדם בשם אלפונס אסטלת מההתאחדות למבדקי אופי הבין לאומית

לכלבים נבחנו 121 גזעים.  בדוח נכתב שבמבדקי האופי כלבים מגזע פיטבול עברו ב 95% את מבחן

האופי בהצלחה ושאר הגזעים עברו בממוצע של 77% שזה כשלעצמו מעיד על כך שהפיטבול הוא

ביסודו אחד הגזעים הנוחים ביותר לסביבה האנושית ללא שום קשר ליעודו בעבר ככלב לחימה.

אין גזע שניקרא פיטבול ואין לו תעודות

באחת מתערוכות הכלבים בארץ היתה קבוצה של אנשים שהתגודדו סביב בעלים של אמסטף, הבעלים

של האמסטף טען באוזניהם שהפיטבול הוא לא גזע ושאין לו תעודות.

ניגשתי מתוך סקרנות ושאלתי אותו היכן ומאיזה גזע פותח האמסטף?   הוא טען שהאמסטף פותח

מהסטף האנגלי, כששאלתי אותו מי הם  טקומה ג'ק, פרימו של קולבי, סרצ'י ג'ף ועוד כמה פיטבולים

שהשתמשו בהם לייסד את האמסטף, האם גם הם  סטפים אנגליים?  כבר לא היתה לא תשובה. 

שאלתי אותו על UKC וADBA  הוא לא ידע מה נחת עליו!    אנשים רבים חורצים דעה כאילו הם

מומחים לנושא ומפיצים דיסאינפורמציה מיותרת.

לכן עצתי לכל אחד שמביע דעה, למד היטב את הנושא לפני כן ואלו שרוצים ללמוד שיפנו למקורות

המוסמכים לכך (מועדוני גזע, ספרות, אינטרנט וכדו').

אם נותנים לכלב לאכול בשר חי הוא נהיה רוצח

בשר חי הוא דל במינרלים וחסרים בו ויטמינים ותוספי מזון שיש להשלימם. הקביעה כי האכלת כלב

בבשר חי הופכת אותו לאכזרי וללוחם טוב היא שטות גמורה, כלב פחדן לעולם לא יהיה אמיץ מאכילת

בשר חי ולוחם גרוע לעולם לא יהיה לוחם טוב מאכילת בשר חי ולמעשה בשום תוכנית אימונים

מקצועית גם לשמירה וגם למבצעים מיוחדים בכוחות הביטחון אין תפקיד לבשר חי בשיפור

האגרסיביות והביצועים של הכלב.

כמו שנהג לומר מאלף מפורסם, גם אם תיתן לכלב אגרסיבי לאכול חסה כל החיים  הוא עדיין ישאר

אגרסיבי.

 הבול טרייר הוא כלב זירה

ובכן מעט היסטוריה, הבול טרייר הלבן נוצר ע"י מגדל בשם ג'ימי הינקס בשנת 1876 כשהמטרה

היתה לשפר את הסטף האנגלי ולהפוך אותו מכלב של מעמד פועלים לכלב מהודר יותר ולעשירים.

הינקס החל בתוכנית הרבעות כשהוא מרביע את הסטף עם הטרייר האנגלי הלבן ועם הדלמטי!

(יש הטוענים שגם עם פוינטר אבל אין אישור לכך).  המטרה הייתה ליצור כלב מהודר, לבן לחלוטין,

חסון ושישמר את הנחישות של הסטף ויוכל להיות כלב לוויה לאצילים של אותם ימים, כשבן דודו

הסטף ממשיך להילחם בזירה. 

התוכנית הצליחה במידה מסוימת אך לעתים בול טריירים לבנים לגמרי סובלים מחרשות ובשלב

מסוים החלו להרביע את הבול טרייר חזרה לסטף וקראו לו בול טרייר צבעוני.

עכשיו להצהרה שהבול טרייר הוא כלב זירה, ובכן מעולם הבול טרייר לא היה כלב זירה על בסיס

קבוע, יתכן וישנם כלבים בודדים ששימרו את התכונות של הסטף שנלחם בזירה אבל הם מיעוט כיוון

שהפרמטרים לגידול הבול טרייר היו עבור ראש בצורת ביצה, אוזניים עומדות וצבע לבן ולא עבור

ביצועים. 

זה יצרום לאנשים מסוימים שחינכו אותם להאמין שהבול טרייר הוא הדבר האמיתי אבל המציאות

שונה ואין שום תיעוד היסטורי אמיתי וענייני על קרבות של בול טריירים, קוי דם מובחרים שגודלו

עבור ביצועים, או אלופי זירה שהם בול טריירים. 

הם אלופי תצוגה יותר מכל דבר אחר.