23 לינואר

 

היום היה יום מאוד נחמד. הטרק הראשון, אם אפשר לקרוא לו ככה. התארגנו כמה בנות ולקחנו אוטובוס לפארק הלאומי של האזור במטרה להגיע למפלים מומלצים. המפלים היו לא משהו בכלל, אבל כמו תמיד הדרך היא מה שעושה את המטרה והפעם היא הייתה דרך מקסימה בעיירה ציורית על גדת אגם. למי שלא מכיר אותי בעניין הטיולים - אני אוהבת לטייל, אבל לא סתם ללכת. בדרך כלל אני מטיילת עד שאני מוצאת את פינת החמד המושלמת ושם עוצרת, פותחת שולחן, נרגילה... ואני על גג העולם. הטיול הזה היה בעייתי. כל פינה, כל עיקול נראו לי כמו הנקודה המושלמת, ובסופו של יום אני בטוחה שהבנות שטיילו איתי רק צחקו עליי, כי כל מה שהצלחתי להגיד ולעשות במהלך הטיול היה להתלהב ולהתרגש כל פעם מחדש מכל חוף, כל עץ וכל נוף... תהרגו אותי אבל אני לא מבינה איך יכולים להיות כאן אנשים לא מאושרים. מה צריך יותר? בעל אוהב, שלושה ילדים, כלב ובית כמו אחד מהעשרות שעברנו ואני מסודרת לכל החיים!!! מדהים...

החזרה הייתה קצת בעייתית. מרוב העייפות פספסנו את התחנה והמשכנו לנסוע לפרברי העיירה. פתאום קלטתי שכל מה שראינו עד עכשיו הייתה מסכה אחת גדולה- התושבים עצמם חיים בעוני מטורף בבתים מאוד מוזנחים ורחובות מטונפים... חבל לי קצת שהאגדה נהרסה... ברילוצ'ה כבר לא תהיה כל כך מדהימה כמו שראיתי אותה לפני.

 

מה שלא סיפרתי לכם אתמול זה שהייתי קצת בבעסה. מסתבר שחבורת הבנים לא הייתה מה שציפיתי ממנה ורק יצאתי מאוכזבת, בסופו של דבר עזבתי אותם לטובת טיול עם עצמי ברחובות וככה הכרתי את חבור הבנות שטיילתי איתן היום- שאלתי משהו לגבי כביסה והופס, הוזמנתי לארוחת ערב, ואז לפאב היום לטיול המפלים ומחר לטיול ג'יפים... ומי אמר שהכל לטובה? :)

 

אחרי הטיול פרשנו מחיי היום יום לטובת עוד ארוחה של סטייקים אצל דון אלברטו (תזכרו את השם...) וכשכבר חשבתי שהיום לא יכול להיות יותר טוב הופתעתי בחיבוק, מחברה שהכרתי בבואנוס וכבר חשבתי שלא תגיע, אז היא הגיעה, ואיתה עוד שניים מבואנוס, ועוד, שימו לב: חניכה שלי מהמש"צים! איזה עולם קטן...

מחר אחרי טיול הג'יפים אני אעבור לאכסניה שלהם ואתחיל לטייל איתם. בגדול יש כמה מסלולים שכולם עוברים בין האגמים שבאזור, בפוקון שבצ'ילה.... אבל על כל אלה ועוד אני אספר לכם מחר!

 

אז המצברוח חזר לאיתנו

והכל באמת לטובה!!!

 

שיהיה לכם יום מקסים...

מיכל