חנוכה זה החג שלי – האהוב מכל החגים. יש לי מסורת ארוכת שנים של אירוח בחנוכה. פעם הייתי מכינה הכל – גם לביבות וגם סופגניות. בשנים האחרונות החברות עושות לביבות ואני את הסופגניות. סיפור הסופגניות החל אצל דודתי האהובה, שאצלה היתה מתכנסת כל המשפחה המורחבת כל חנוכה. הכל היא היתה מכינה לבד והסופגניות שלה היו קטנות וקלילות. עליהן היינו מורחים ריבת משמש של עסיס. לקחתי ממנה לפני שנים את המתכון ואני מקפידה להכין אותן כל שנה. לאלה התווסף מתכון נוסף של חמותי – מתכון גאוני שבו הסופגניה מיטגנת כבר עם הריבה בפנים. מרדדים עלה, מסמנים עיגולים, מניחים ריבה ומכסים בשכבה שניה. אז קורצים עיגולים הסוגרים את הריבה בפנים. גאוני, אמרנו. אבל מה – תוך כדי התפחה, שני החלקים מתבקעים והריבה נוזלת החוצה בטיגון. איחס. אז השנה אמרה ל חמותי שאת העיגול העליון עושים גדול יותר מהתחתון. השקעתי ונראה היה שפיצחתי את השיטה אך שוב התבקעו להם והפעם החלטתי שהמתכון הזה יעבור לגנזח. הכנתי גם סיר ענק של מרק גזר גאוני בפשטותו (מתכון בסוף). לחם תושיה וחמאה, תוספות של חזרת, שמנת חמוצה ורסק תפוחי עץ ללביבות, ריבת תות ומשמש (של עסיס, כמובן) וממרח שוקולד מחומם לסופגניות.

הקטע היפה ביותר בערב הוא טקס הדלקת הנרות. כל משפחה מביאה חנוכיה ושמים את כולן על שולחן האוכל כשכולם מתקבצים סביב. כולם יחד שרים את הברכות ואחר-כך פוצחים במחרוזת שירי חנוכה כשגולת הכותרת היא הקנון "מי ימלל" שאף פעם לא מצליח כי הבנים תמיד מקלקלים… אני אוהבת את הווליום של כולנו שרים כאיש אחד – החל מהבסים של הגברים ועד לקולות של הילדים. כולם שרים ביחד כבר 15 שנה וזה מרגש אותי כל פעם מחדש כי זו מסורת שמשויכת אלי - כמו שאחד הילדים (שהוא כבר חייל) אמר – חנוכה זה לא חנוכה בלי הדלקת נרות אצל דרלינג…

עכשיו אני עייפה אך מרוצה – עוד ערב חנוכה מוצלח נרשם בסטטיסטיקה.

מרק גזר:

2 בצלים גדולים קצוצים - לאדות לשקוף בחצי חבילה חמאה. להוסיף 1 ק"ג גזר מגורד דק במג'ימיקס. להוסיף 6 כוסות מים ו - 6 כפות (כן - לא כפיות) אבקת מרק עוף פרוה (הכי טעים של קנור). לא צריך אפילו להוסיף מלח.

אחרי חצי שעה בישול רצוי לרסק עם מקל בלנדר. זה הכל.