הנה חלפה עברה לה עוד שנה והבלוג של דרלינג חוגג יומולדת שביעית.
בשנה האחרונה (מאז הפוסט יומולדת הקודם) פרסמתי סך הכל שישה פוסטים. מספר עלוב ביותר. אני באמת מתפלאת שאתם עוד כאן ומדי פעם פותחת את דף המנויים כדי לגלות בהתפעלות (ובשמחה) שאתם עוד שם ואפילו לפעמים נוסף חבר חדש. זה מאד מחמיא ומיד גם גורם לי לרגשות אשמה שאני לא מתפעלת יותר את הבלוג הזה כדי להצדיק את החברות שלכם. אבל מה לעשות - זמני אינו בידי ובין העבודה לכתיבת עבודת המאסטר שלי - אין לי זמן להמון דברים.
בגלל שהאירוע יוצא בסוף שנה קלנדרית, אני יכולה להפוך את זה לסיכום שנתי (מה שיצמצם את אורך פוסט יום ההולדת שחל בינואר).
איך אני אוהבת סיכומים, האמת.... סך הכל היתה שנה יציבה. עמוסה אך בדברים שאני אוהבת. אני בשלב מאד מאוזן בחיים שלי כרגע. אין לי טלטלות גדולות וככה אני רוצה את זה. אני ממוקדת בעשייה שלי והחיים שלי מלאי עניין.
מאד מאד נהנית מהילדים שלי ומהיחסים שלי איתם. יש מעורבות ושיתוף ואני מרגישה שאני עבורם כתובת לעצה. כיף לראות את הילדים שלך כבוגרים בעלי אישיות עצמאית ואני מתה עליהם!
היום שמעתי משפט מצויין - אם אין לכם זמן לחברים שלכם - כשיהיה לכם זמן - לא יהיו לכם חברים! אז זה משפט שאני לוקחת לתשומת ליבי כי לא הייתי רוצה שזה יקר גם לי.....