לפני ששים שנה צעד ילד בן 15 במשך חמישה ימים בשלג בצעדה שכונתה צעדת המוות. מתוך 3,000 איש שיצאו לדרך, הגיעו רק 800. יש אנשים שיש מלאך ששומר עליהם. אין הסבר אחר לכך שאותו ילד שהופל בגסות על ידי שוטר אס אס נפל על חתיכת לחם שהיתה קבורה בשלג. זהו רק אחד מני ניסים רבים שקרו לאנשים רבים שהיו שם. אותו ילד הגיע למחנה בלכהמר ושם, יחד עם אנשים נוספים, הצליחו לעשות חור בחומה. כולם פחדו לצאת. הפחיד אותם יותר הלא נודע מעבר לחומה. הילד יצא ראשון וברח ליער. בתוך היער הוא הגיע לבית שננטש לאחרונה. היה עדיין עשן בארובה. במרתף הבית היה אוכל רב. לאט לאט הגיעו עוד כמה אנשים. הם לא יכלו לאכול הרבה בגלל הרעב שסבלו ממנו. אבל היה להם מחסה לכמה ימים.
ב
– 29 לינואר נשמעו קולות מחוץ לבית. חיילים רוסים. הגרמנים בינתיים נטשו את האיזור והרוסים חיפשו אחריהם. "אנחנו יהודים", צעקו. שוטר אחד, יהודי גם כן, סיפר להם שהמלחמה נגמרה.
הם חופשיים.
באותו יום ממש, אחרי 14 שנים, נולדה לו בת.
זה מעגל החיים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
