חלמתי חלום. בחלומי נפגשתי עם חברתי א. אספר קצת על א. היא היתה פעם הבחורה הכי יפה בתל-אביב. שנאתי אותה בשל כך. לימים, הילדות שלנו התחברו בגן והפגישו אותנו שוב אחרי הרבה שנים ואז גילינו שיש לנו תחומים משותפים שקרבו אותנו מאד. אבל א. גם מעצבנת נורא. למשל, היא לא זוכרת ימי הולדת. מה זה הדבר הזה? גם אני לא זוכרת. אז מי שחשוב לי רשום ביומן. כבר מזמן הפסקתי לסמוך על הזיכרון. אנשים שאומרים שהם לא זוכרים בעצם אומרים שזה לא מספיק חשוב להם לזכור. או קי. אין לי ציפיות. אבל השנה היא הפתיעה וכשבועיים לפני יום ההולדת שלי, כשצלצלתי אליה, היא אמרה שהיא בדיוק באמצע קניית מתנה בשבילי. מרגש באמת. ביום ההולדת שלי היא היתה באילת אבל בערב התקשרה כדי להגיד שהיא לא תבוא למרות שהמתנה מונחת על השולחן שלה. יופי לי. אחרי שבוע, התקשרתי שוב ובסוף השיחה היא שוב אמרה שהמתנה מחכה לי על השולחן ואז כבר לא יכולתי להתאפק ושאלתי אם היא רוצה שאבוא לקחת אותה..... כי זה מתחיל להישמע כך. כמובן שלא!!! אני אביא לך אותה. עברו כבר שלושה שבועות ולמרות שהיא גרה ברחוב המקביל, המתנה טרם הגיעה ליעדה.... אז חלמתי בלילה שאנחנו נפגשים אצלה ופתאום היא נותנת לי את הואזה הפופולרית של איקאה (12 ₪ במבצע). ככה נותנת לי ביד – בלי עטיפה, בל כלום..... זה מיד הזכיר לי את דודו גבע ואת ספרו הנפלא האביר זיק – ספר מדליק: האביר זיק קם יום אחד ומחליט לצאת למסע כדי לחפש את האמת. הוא חוצה הרים ונהרות, נלחם בדרקונים ורשעים ולבסוף, חבול ודואב, הוא מטפס אל ההרים הגבוהים כדי להגיע אל יחיעם הנבון באדם, אשר יגיד לו מהי האמת.

"על פסגת ההרים הגבוהים, התגלה לעיניו של האביר זיק הזקן יחיעם הנבון באדם, והוא שקוע במחשבות עמוקות. כרע האביר זיק על ברכיו ואמר: אני הוא האביר זיק המחפש את האמת. הביט יחיעם הנבון באדם בעיניו הטובות באביר זיק, אחר הוציא מכיסו מברשת שיניים, ואמר: זאת האמת."

ושבוע נפלא שיהיה לכולם.