השעון על המחשב שלי מראה חמש בבוקר. אבל כאן רק 10 בלילה. אני חושבת שאני יכולה כבר ללכת לישון ומקווה, כמובן, שאתעורר בבוקר.

מוזר להיות לבד בבית מלון. חדר די קטן אבל הכל חדש ומאד איכותי. רק אין מקום איחסון וזה מבאס אותי. בדקתי את השטח ומצאתי את הבר בפנטהאוז (רועש ביותר) ועוד בר אינטימי ונעים בקומת קרקע. יש גם מסעדה איטלקית. שמתי צעיף, כפפות ומעיל ויצאתי לאויר הקפוא של ניו-יורק. בחוץ 0 מעלות אבל זה לא מפריע לאנשים להסתובב. עשיתי סיבוב ברדיוס שני בלוקים כדי לראות איפה אשתה את הקפה של הבוקר ומה יש כאן בסביבה. זה ממש מיד-טאון כאן ונכון שהכל נורא קרוב אבל דווקא אהבתי את תחושת השכונתיות שהיתה בפעם הקודמת שהייתי כאן – באפר איסט סייד. אבל מכיון שיש לי תמיד קשיי הסתגלות, גם בחושך דברים נראים פחות אטרקטביים, עדיף שאשפוט הכל בעין רעננה של בוקר ואם אזכה ליום צלול וצח כמו שהיה היום – יהיה נפלא. עדיין יש שלג בפארקים למרות השמש השקרנית.

לילה טוב, בוקר טוב מניו-יורק.

* פרנהייט