הצטבר על שולחני חומר בנושא שהוא מרתק למדי והוא נושא הטרנדים. אופנה. מי קובע את זה? מי מפיץ את זה ואת מי זה מעניין....

קודם כל – זה מאד מעניין. גם אנשים שלא הולכים שבי אחרי שגעונות העונה, אוהבים לדעת מה "הולך" ולו רק כדי ללכת נגד זה. יש, כמובן, אנשים שממש ממש אין להם עניין אבל לא אליהם מופנה פוסט זה.

היום בעיתון הארץ יש כתבה שקראתי לפני שבוע בניו יורק טיימס על האחיות אולסון – שהיו כוכבות טלויזיה כשהיו קטנות ועכשיו הן כבר בנות 18, לומדות ב- NYU והן קובעות אופנה, או בלעז – Trend-setters  . האופנה שלהן נקראת בובו סטייל – בובו זה קיצור של בורגני בוהמייני. נחמד. הרעיון הוא להתלבש כמו הומלסית בבגדי מעצבים. כך שזה לא ממש להתכלב בבגדים של K-mart... אבל הרעיון יכול ללכת לכיוון מעניין – אנטי פרדה וגוצ'י – וחזרה לפשטות. זה דורש ביטחון עצמי רב. כאשר את מוגנת בתוך מותג, את יודעת שאת על קרקע  בטוחה. אף אחד לא יגיד עליך שאת חסרת טעם – גם אם בגדי פרדה נראים ממש חסרי טעם, לעיתים (ויסלחו לי המעריצים). השילוב של High and low  בביגוד הוא מעניין במיוחד – ללבוש גופייה של אולד נייבי מתחת לחולצה של איילין פישר. אולד נייבי, דרך אגב, למרות היותו מותג במחוזותינו, הוא פושט ביותר בניכר – האח העני של גאפ, שהוא האח העני של בננה רפובליק. אבל אני אוהבת את השילובים האלה. אין ספק שיש יצירתיות גדולה יותר בשילוב של סוגים שונים ואיכויות שונות ולהביא אותה בביטוי אישי. אנחנו גם בתקופה הנכונה לכך. אנחנו בעידן הפוסט-מודרניסטי. הכל הולך. אבל מה עושים כולם? מה שהאחרים עושים. ירוק וואסאבי? כולם בירוק וואסאבי. ורוד בייבי  - יאללה (כמה יפה לי הצבע הזה......). כולם רוצים להיות כמו כולם. כולם רוצים נתח מהטרנד.

ומי אחראי לירוק הזה? מסתבר שיש אנשים שהמקצוע שלהם הוא עתידנות – הם חוזים את העתיד באופנה – נראה לי שהם לא חוזים אותו אלא פשוט קובעים אותו כי אם כולם מחכים לשמוע מה הם חוזים ולהתיישר מיד לפי התחזית – אותם אנשים מקבלים כוח עצום. מנקודת מבט לגמרי לא מקצועית, נראה לי שעליתי על העניין. הכל הולך במחזורית. זה תופס גם בעיצוב. מגודש הלכנו עד למינימליזם ועכשיו תהיה נטייה לגדוש חזרה. (אתם רושמים? לא קראתי את זה בשום מקום). קחו חצאית, למשל. כאשר היא לא יכלה להתקצר יותר, היא החלה להתארך. כאשר היא לא יכלה להתארך יותר – היא החלה להתקצר. עכשיו, למשל, אחרי שקו הג'ינס ירד אל מתחת לקו שיער הערווה ואורך החולצה הגיעה עד קו השדיים, אנו רואים כבר מהפך – החולצה מתארכת כלפי הערווה והמכנסיים עולים לכיוון השדיים.

ומה אני רוצה להגיד כאן, בעצם? רק כמה הגיגים על אופנה – לא משהו מיוחד....

הכי חשוב בבגדים זה שכשאת מסתכלת על עצמך במראה את אוהבת את מה שאת רואה. (גם אם זה לא בירוק וואסאבי.)