כבר כתבתי על נפלאותיו אבל הפעם הוא באמת התעלה על עצמו.... אחרי הצבע והתספורת הרגילים, נמרחו הקצוות בחומר מחמצן ואני, יחד עם ג'ורג'ט וסימונה חיכיתי שהחומר המלבין יעשה את שלו ולאחר החפיפה התגלה במראה הלוק החדש -  שחורדינית אסלי – היישר מבת-ים סיטי. "זה הפוך על הפוך" אמר המלאך – "זה כמו פריחה שלובשת בגדי שבת. את איכותית מדי כדי להיראות פריחה..." וכך יצאתי לאויר הרחוב עם כרבולת מג'ונגנת ומלא אור בפנים. חוץ מזה שאני כבר ארבעה ימים שומרת על הפה שלי ולא מכניסה זבל לתוך הגוף שלי.

אני נשבעת שלא ירדתי גרם אבל בתחושה שלי אני מידה 38 וגובה 1.75 (אלה נתוני התקן שמישהי כתבה לי בתגובות לפוסט הזה.) למי מכם שלא עקבו אחרי התפתחות הדיון – מומלץ לעבור על התגובות. תרומות מעניינות של אורות , גם כן אמא וגם זו ש. כמו כן, הערה יפה של תראזימאכוס.

ולסיכום – בגלל תחושת האושר שהתעוררה אצלי, עוד לפני שירד לי סנטימטר מההיקף,  אני מבינה שזה לא השומן אלא ההזנחה – תחושת המיאוס שבאה מהבילוס.

וסוף שבוע נפלא שיהיה לכולם.