אני שייכת לזן נדיר של אנשים שאינם אוכלים חמץ בפסח. כן, כן, אני רגילה להרמות הגבה. נכון, אני לא שומרת כשרות, לא שומרת שבת אבל יש דברים שאני אוהבת לקיים בשם המסורת. פסח הוא אחד מהם. אני מודה שעם השנים אני מקפידה פחות. למשל, אני לא אתחיל חבילה חדשה של חמאה בגלל שמרחתי אתמול לחם מאותה חבילה. פעם הייתי עושה גם את זה...

אבל יש משהו בהימנעות הזאת בפסח שמעוררת בי את הצד היצירתי. איך אפשר לאכול טוב גם בלי כל אותם מאכלים רגילים.

לשמחתי, מותר לי לאכול אורז למרות שאני לא מעדות המזרח. זאת בגלל שאני נשואה לפרענק וקיבלתי הכשר מהמלכה האם. (רק אל תשימו אורז על השולחן בליל הסדר). בכלל, עניין העדות (כרגיל), מטופש בעיני. יהודי זה יהודי אז למה לאלה מותר ולאלה אסור?? שטויות שכאלה.

אבל היום, היצירתיות שלי כבר אינה נדרשת כי העם היהודי, הממציא עלינו פטנטים, כבר המציא פסטה כשרה, לחמניות כשרות, עוגות עלית כשרות – אז איפה החסך? כל הכיף זה להתנפל על צלחת פסטה אחרי שבוע, לחמניה טרייה.... היום אתה יכול להעביר את הפסח בלי להרגיש בכלל.....

פעם היה צריך להתאמץ בשביל למצוא מסעדות שמוכרות לחם  - היום זה בדיוק הפוך...

אבל אני בשלי - קראתי את מדור הבישול של אהרוני ונוספו לי כמה רעיונות מדליקים.

אני גם מחכה לבלינצ'ס מצות עם גבינה של אמא של השכנה שלי – מעדן מההגדה...

איזה כיף שלא צריך לנקות כלום היום....