בעבר כבר העליתי את השאלה: האם בלונדיניות נהנות יותר. לא חשבתי שאי פעם אהיה במצב שיאפשר לי לענות על שאלה זו. ובכן, מ-ה-פ-י-כ-ה!! דרלינג הפכה היום לבלונדינית. טוב, לא כמו הבר-זוהרית אבל הוא ניגש למלאכתו באמונה ואני, הרי, כבר הצהרתי על הליכתי העיוורת באש ובמים... אלא שמא, הפעם לא מדובר בטיפול שוטף אלא חלק ממבצע צבאי שלם לקראת אירוע מפואר ביותר העומד להתקיים בלונדון בשבת הקרובה בנוכחות הוד מעלתי. הלחץ כבד, הציפיות גבוהות ואין מקום לפאשלות.

לאחר שלוש שעות, שבהם היו שלבים שנראיתי יותר כמו יצור מכוכב אחר, התייצבתי מול המראה, מלווה  בקריאות עידוד של הצוות.  נו.... נישט גפרליש – סבתא שלי היתה אומרת... מהומה על מאומה... לא!!!!!..... זה מדאים, מאמם וכו'.... ואני יצאתי בחוסר בטחון ופסעתי לכיוון החניון, כאשר אני בוחנת את מבטי העוברים והשבים. אף ראש לא הסתובב. סימן רע. בדרך הביתה זימנתי את קבוצת התמיכה החוץ-משפחתית שלי – חברה אחת וחבר אחד. שניהם התייצבו מיידית. היא אמרה "לא !!!" והוא אמר שאני כוסית מדליקה. הבת שלי אהבה. הבן שלי לא. אב הבית היה בעבודה, כך שאת תגובתו לא ניתן היה להשיג.

המבצע הצבאי אילץ אותי לאסוף סט בגדים מקניון מדוגם. שוב הסתכלתי היטב על הגברים שחלפו על פני. שניים בגיל העמידה נעצו מבטים. לא מרשים.

לאור הממצאים, נקבע תור מתקן למחר בתשע וחצי בבוקר. אם אני לא מקבלת עד אז אף הצעה מגונה – אני מכסה הכל....

כנראה שבלונד זה לא רק צבע זה גם אופי. או שיש לך את זה או שלא. לי אין....

נ.ב.

אב הבית אמר שהוא לא ממש מבחין בהבדל...