נוריקו כתבה פוסט מעורר מחשבה על מגע.

אני אישה של מגע. אני אוהבת לחבק אנשים שאני אוהבת. חיבוק טוב יכול להיות יותר מטעין  מסקס.

 יש לי גם צורך עז לחיבוק – ממש צורך פיזי. למזלי, יש כמה אנשים בחיי, אותם אני יכולה לחבק חיבוק מלא (שזה בכל הגוף) ולהישאר בתנוחה הזאת לאורך זמן. חיבוק הוא טוב במיוחד כאשר אתה מרגיש שאתה גם טוען וגם נטען – כשיש מעבר של אנרגיות טובות מנפש אחת לשנייה. זהו חיבוק נשמתי. זהו חיבוק מרפא. חיבוק של הרפיה, שבו גוף מתרפק על גוף בשקט, ללא מתח. יש חמישה אנשים (וביניהם אישה אחת) שהחיבוק שלהם מטעין אותי. עם שאר מקורביי אני מתחבקת בדרגות שונות – הרבה פחות צמודות, אבל חייבת חיבוקים.

לפני כמה שנים טובות גיליתי שמה שעבורי הוא ברור מאליו, לא מתקבל בעין יפה אצל נשות חבריי, שאינן מורגלות בהתנהגות "מופקרת" שכזו. בעודי מברכת לשלום בנשיקה, הסתבר שהן חושדות במניעי.... הערה אחת שהגיעה אלי בעקיפין גרמה לי להיות מחושבת יותר. מאידך, עברו מאז הרבה שנים וכולן קצת נרגעו והיום פחות איכפת לי מה חושבים (שיחשבו) ולכן חזרתי לחבק ולנשק ככל העולה על רוחי.

חבוקים גם לכם.