הסופר שלי השתגע. מישהו בהנהלה החליט להפוך את המגה השכונתי לתואם קיי-מרט (הכל מלבד כיור מטבח) וכדי לפנות מקום למחלקות החדשות (ציוד מיחשוב היקפי, הכל בדולר ועוד) - פשוט הזיזו הכל. אי אפשר לתאר את המהומה. אנשים מסתובבים כמו עכברים מורעלים ומחפשים סוכר ופסטה. שום דבר לא נמצא במקום שהיה. אתם בכלל לא קולטים את האופן בו הטמעתם את הסופר שלכם. זה הרי לא מסוג הנושאים שאנחנו מקדישים להם מחשבה אבל באופן אוטומטי, אתם הולכים במסלול הקבוע שלכם, יודעים בדיוק איפה כל דבר נמצא ואם, חלילה, אתם באמצע חשבון ואתם נזכרים ששכחתם נייר טואלט - תוך שנייה וחצי אתם בחזרה. אבל כשמזיזים - תוהו ובוהו. כולם מקללים וזעופי מבט, אנשים שואלים אחד את השני איפה הא ודא.....

לזכותם ייאמר שבימים הראשונים הם שמו מכווני תנועה - בדיוק כשסיננתי קללה עסיסית לעבר המדף הישן של הקטשופ - התייצבה לידי עובדת חייכנית ושאלה מה אני מחפשת.

כאילו לא די בכך, אתמול התנהג כמו יום חמישי. ידוע הוא שעדיף לעשות קניות ביום רביעי כי אנשים עוד לא מפנימים שסוף השבוע קרב ולכן הסופר די ריק. רק שמתקפת השיווק ההיסטרית של חג השבועות שיבש על אנשים את דעתם והם באו בהמוניהם אתמול  כדי להתנפל על חלב ומוצריו פן יאזל המלאי. כדי להעצים את המכה, תנובה שכרה אלפי דיילים והלבישה אותם בחולצות בצבע ירוק צפרדע (לא בוואסאבי האופנתי) כדי לוודא שאף קונה לא יצא בלי גבינת סקי בדלי של עשרה ליטר - מהדורה מיוחדת ומוגבלת (אחר כך אפשר להשתמש בדלי לספונג'ה). הם נטפלו אלי בכל צעד ושעל ובחור נחרץ במיוחד שאל אם הוא יכול להציק לי קצת וגם כשאמרתי לא, הוא נצמד אלי וניסה להעמיס לי שלוש עוגות גבינה (במבצע).

יצאתי בשן ועין והמשפחה שלי נטולת גבינה צהובה בסוף שבוע זה כי לא הייתי מסוגלת נפשית לעמוד בתור הארוך....