הלפטופ שלי הוא מחוץ לתחום. לחלוטין. רק לי מותר לגעת בו. זהו כלי העבודה שלי וזה חוק יבש שנחקק ביום שהוא הגיע הביתה. בשבת אני ניגשת למחשב ומגלה תיקיה חדשה על הדסקטופ ואת הסיסמא של החייל בהוטמייל שלי. כמובן שהתעצבנתי – רק שהוא לא היה בבית אז התקשרתי אליו ואמרתי לו בדיוק מה דעתי.....

היום שוחחנו בטלפון וקיבלתי את הנאום הבא:

אמא, את באמת חייבת ללמוד להתמודד איתי!!!!!

את פשוט לא יכולה לנתק לי את הטלפון בפנים! לפעמים את מתקשרת רק כדי לצעוק ואחרי שאת אומרת את מה שיש לך להגיד את פשוט מנתקת .ככה לא מנהלים יחסים.

חייכתי חיוך גדול וחשבתי לעצמי – לזה קוראים נחת......